ייעוץ סביבתי

לראשונה: תוכנית לאסדרה והתמודדות עם חומרי PFAS בתעשייה בישראל

תמר לניר, מנהלת צוות שפכים, קרקעות ודלקים ואורי אליהו, יועץ סביבה //

09.09.2024

יולאחרונה פורסמה טיוטת מדיניות האסדרה לחומרי PFAS שגורמים לזיהום סביבתי ולנזקים בריאותיים אשר תוטמע בהיתרי הרעלים הניתנים לתעשייה. המומחים של DHV MED שהכינו את המסמך ואת תהליכי הערכת השפעות הרגולציה (RIA) מסבירים את כל מה שחשוב לדעת על התוכנית החדשה

ישראל מתקרבת צעד נוסף למניעה ולהפחתה של חומרים המכילים תרכובות PFAS, לאחר שבשנים האחרונות עלתה המודעות ברחבי העולם לזיהום הסביבתי ולנזקים הבריאותיים שגורמת אותה קבוצת כימיקלים סינתטיים. משפחת החומרים הזו כוללת מעל 4,500 תרכובות, כאשר חלקן אסורות לשימוש במדינות שונות בעולם או מצויות תחת רגולציה. הן מצטברות בסביבה וברקמות ביולוגיות ואף חוזרות באמצעות האטמוספרה ומי הגשמים, ולכן מכנים אותן "כימיקלי נצח".

חומרי PFAS (או בעברית: תרכובות פולי ופר-פלואורואלקיליות) הן תרכובות הינן סינטטיות המיוצרות על ידי האדם, ולא קיימות בצורה טבעית בטבע. משנות ה-50 החל ייצור ושימוש נרחב בתרכובות בזכות תכונותיהם לדחות שמן ומים, למנוע הכתמה ולעמוד בטמפרטורות גבוהות. הם מצויים במגוון תעשיות ובמוצרים יום-יומיים רבים, כמו טלפונים, ציפוי לסירים ומחבתות, קוסמטיקה, קצף לכיבוי אש, מעכבי בעירה, בגדי טיולים, אריזות ועוד. חוץ מהסכנות שבמגע איתם, הם גם מחלחלים למי התהום ונעים בקלות במקורות המים.
הסיכון הפוטנציאלי לסביבה מהשימוש התעשייתי נובע מכך שמדובר במזהמים שיחסית קשה לטפל בהם מאחר שהם לא פריקים ביולוגית, מסיסים ורבים מהם גם פעילי שטח (Surfactant), וכן מהעובדה שהם גורמים לזיהום גם בריכוזים נמוכים מאוד (9-10 מיקרוגרם לליטר).

שימוש בתרכובות PFAS בישראל
על אף שבישראל אין ייצור של תרכובות PFAS, נמצא כי למאות מפעלים תעשייתיים בישראל יש פוטנציאל להשתמש בתרכובות כחומר גלם בהליך הייצור או להחזיק בקצפי כיבוי המכילים תרכובות PFAS. ככל שהיקפי האחסון או השימוש של חומרים המכילים תרכובות PFAS גדולים יותר – גדל גם הסיכון לזיהום סביבתי.

מכוני טיהור השפכים (מט"שים) הגדולים בארץ קולטים שפכים המכילים תרכובות PFAS משימוש תעשייתי וביתי, וגם במטמנות הפסולת המעורבות בישראל קיימים תשטיפים המכילים את התרכובות הללו. דוגמה בולטת לכך היא אירועי שריפה של נוזלים דליקים שטופלו באמצעות שימוש בקצף המכיל PFAS, וכללו הזרמה של המים ששימשו לכיבוי אש ממפעל אל עבר נחל סמוך או מט"ש וגרמו לזיהום מים קרקע ומי תהום.

בנוסף, במהלך השנים 2021-2023, ביצע המשרד להגנת הסביבה סקר שכלל כ-120 דיגומים של תרכובות PFAS בכ-60 אתרים שונים. מהסקר עולה כי בישראל ניתן למצוא ריכוזים של PFAS בשפכי תעשייה, קולחי ובוצת מט"שים, וכן נחלים אשר יכולים להוות מקור לזיהום מי תהום, מזון והשפעה שלילית על בריאות הציבור. בסדק שביצע משרד הבריאות בשנת 2023 להימצאות תרכובות PFAS בקידוחי מי שתיה, נמצא כי 13 קידוחי מי שתיה נמצאו חורגים מהתקן העתידי (שצפוי להיכנס לתוקף ב- 2026), ושלושה מהם כבר נפסלו מלספק מי שתיה בעקבות הממצאים החורגים של זיהום PFAS.

הרגולציה החדשה
חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 מגדיר רשימה של חומרים כרעלים, בהם גם PFAS, ומחייב קבלת היתר שתנאיו נקבעים לכל מפעל באופן פרטני יחד עם הוראות ברישיון העסק של המפעל. עם זאת, הרגולציה הקיימת ותנאי ההיתרים אינם כוללים הוראות ייעודיות לתרכובות PFAS, ולכן עלה צורך לגבש תנאים ודרישות להפחתת הסיכונים משימוש בחומרים אלה. עד כה, התמודדות עם ההשפעות הסביבתיות של חומרי PFAS בישראל התבססה, בין היתר, על אמנת שטוקהולם בנושא חומרים אורגניים בלתי פריקים ועל האסדרה הנהוגה באיחוד האירופי ובארה"ב. כעת פורסמה טיוטת תנאים חדשה להיתר הרעלים, הכוללת 4 פעולות מרכזיות:

1. מניעה והפחתה של פליטות והעברות של תרכובות PFAS – כל עסק / מפעל יגיש למשרד להגנת הסביבה מידע אודות רעלים המכילים תרכובות PFAS שנמצאים בתחומו, יכין תכנית להחלפה או צמצום השימוש ברעלים המכילים את התרכובות הללו ויעבור לשימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS רק לצורך מענה לתרחישי שריפה של נוזלים דליקים (class B). הוא לא יעשה בהם שימוש למענה עבור תרחישים אחרים כגון אירועי שריפה של מוצקים (class A). כמו כן, תגובש תכנית לניהול פליטות PFAS בעסק, לרבות השפכים, הבוצה והפסולת המוצקה.
2. דרישות לתחזוקה ובקרה של ציוד המכיל חומרי PFAS – העסק יעדכן בתנאים הכללים בכל הנוגע לציוד ולמתקנים בהם נעשה שימוש, אחסון או טיפול בחומרים המכילים תרכובות PFAS ויבצע את הבדיקה אחת לחודש לפחות. כמו כן, הוא יכין נוהל ויפעל לפיו באיסוף תשטיפים המכילים את התרכובות המסוכנות לאחר טיפול בדליפה או בשפך, כולל תשטיפים אשר נפלטו אל מחוץ לשטח העסק.
3. טיפול בפסולת מסוכנת המכילה PFAS באופן שיימנע ערבוב עם פסולות אחרות, סימון הפסולת ופינוייה.
4. חובת דיגום וניטור תרכובות PFAS בשפכי תעשייה – העסק יבצע דיגום למדידת ריכוזי תרכובות PFAS בשפכים התעשייתיים טרם הזרמתם למט"שים, וזאת באמצעות דוגם שפכים מוסמך ומעבדה מוכרת ומאושרת על ידי ממונה הסביבה.

מטרת ההנחיות החדשות היא לשמור על בריאות הציבור ועל הסביבה, למנוע ולצמצם זיהומים ומפגעים סביבתיים כתוצאה משימוש בתרכובות PFAS בתעשייה וכן לשפר את יכולת הבקרה על השפעת התרכובות על הסביבה. יעד הרגולציה הוא לאסדר את כלל המשתמשים בתרכובות PFAS בהוראות אחידות, לצד הגבלה והפסקה הדרגתית של שימוש בחומרים המסוכנים היכן שקיימות חלופות אפשריות. יישום הרגולציה ייעשה באמצעות קביעת תנאים בהיתרים סביבתיים, בהם היתר הרעלים, רישיון עסק ורישוי משולב, ובכך תצטרף מדינת ישראל לשורת מדינות שמאמצות תקנות ייעודיות להתמודדות עם השפעות תרכובות PFAS ופועלות לצמצום ולאיסור השימוש בהן.