ייעוץ סביבתי

מזוהם ומסוכן: למלחמה יש עוד היבט – זיהום האוויר

מעבר לסכנות הישירות הנובעות מפגיעת טילים, למלחמה ולשגרת החירום שישראל נכנסה אליה יש השלכות נוספות: גזים רעילים, חלקיקים נשימים, שריפות ומפגעי ריח. איך אפשר לנטר את האוויר כדי לטפל במפגעים בזמן?

מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' אנו עדים לעלייה בתלונות תושבים על איכות האוויר שהם נושמים כתוצאה מריח מסריח ומעשן שריפות. זיהום אוויר בזמן מלחמה חושף את האוכלוסייה לנזקים בריאותיים לאורך תקופה ממושכת, ואל תלונות התושבים מצטרף גם חשש של הרשויות לאירוע של חומרים מסוכנים בשל נפילת טיל או רסיסים. וזה עוד לא הכול: השלכות המלחמה על המחסור בכוח אדם עלולות לפגוע בתפעול השוטף של הטיפול בזיהום האוויר בישראל.

ניתן להבחין בשני תרחישים אפשריים בעת הזו: האחד הוא אירוע מיידי שבו פוגע טיל או מתלקחת שריפה, והשני הוא שגרת החירום שמתנהלת ביום-יום תחת מצב החירום שבו אנו נמצאים, על שלל משמעויותיו.

הסכנות באירוע מיידי בתווך העירוני
האירועים הפוטנציאליים אותם פוגשים בסביבה העירונית הם פגיעת טיל או נפילת רסיסים, אשר עלולים ליצור זיהום אוויר באופן ישיר ועקיף. חלק מן הפגיעות גורמות לדליקה, שבמהלכה משתחררים לאוויר גזים רעילים, חלקם גם קרצינוגנים מסרטנים, וכן חלקיקים זעירים ונשימים שעל גביהם יכולים להידבק חומרים אורגניים שיינשאו באוויר למרחק וישפיעו על רדיוס גדול יותר.

פגיעה במבנה: הנזק העיקרי שנוצר כתוצאה מנפילת טילים על מבנה מגורים הוא נזק לתשתית, סיכון לדליפת גז ופגיעה בחשמל, מה שעשוי לגרום לשריפה אשר תשפיע גם על בתים ומבנים סמוכים וגם על אוכלוסיית הסקרנים שמגיעה אל המקום. העשן המיתמר מגיע למרחקים ומרחיב את מעגל הנזק וזיהום האוויר: בתוך בתים ובניינים יש חומרי פלסטיקה, רהיטים המכילים מגוון כימיקלים וכן חומרי הדברה ביתיים. יש לזכור שגם לאחר כיבוי השריפה, המוצרים שנשרפו עדיין משחררים ופולטים חומרים וגזים, כך שהחשיפה אליהם יכולה להימשך לאורך זמן, מעבר לטיפול המיידי באירוע.

פגיעה בתשתיות: כאשר טיל או רסיסים פוגעים בתשתיות כבישים, גז, ביוב, תחנות שאיבה ומתקני טיפול בפסולת ובשפכים, הפגיעה יכולה ליצור מפגע איכות אוויר מתמשך. כאשר מדובר במתקן לטיפול בשפכים שנפגע, יכולים לחלוף מספר ימים עד לטיפול, ובינתיים תיתכן גלישה של שפכים וזיהום קרקע. איגום השפכים והעצירה שלהם ללא טיפול יגרמו למטרדי ריח ולעלייה בריכוזי מימן גופרי או אמוניה ושחרורם לאוויר. גם טיפול במתקני פסולת ומיון שנפגעו יכול לארוך זמן והפסולת שנמצאת במתקן תהפוך למפגע מתפשט.

חומרים מסוכנים: הסיכון העיקרי של פיזור גזים רעילים באוויר הוא היווצרות עננים בריכוזים מסוכנים הנעים בכיוון הרוח ועלולים לגרום להרעלה, חנק, גירוי בעיניים, הקאות ובחילות. כאשר יש פגיעה משמעותית במיכל גז, כוחות החירום יפעלו בצורה מיידית לפינוי האוכלוסייה, אבל בזמן מלחמה גזים דליקים וגפ"מ (גז פחמימני מעובה) יכולים להתפשט אפילו באמצעות נקב קטן במיכל שיביא לדליפה איטית, ויחד עם מקור הצתה באזור – יתרחש פיצוץ. כאשר לא מדובר בפגיעה ישירה לעיתים אף לוקח זמן עד שמגלים את הדליפה, ולכן יכול להיות שחרור מסיבי של גז לאורך זמן.

מפעלים ובתי עסק ומלאכה: בניגוד למפעלים גדולים אשר נמצאים תחת פיקוח שוטף ועם נהלים ברורים ומוסדרים למקרה חירום, דווקא העסקים הקטנים הם אלה שנמצאים בקרבת אוכלוסייה. בגלל הסמיכות לשכונות מגורים, גם לאירוע קטן של פגיעת טיל או רסיס בקרבת בית עסק יכול להיות אימפקט גדול, דוגמת פיצוץ ושחרור חומרים מסוכנים במקרה של פגיעה במכוני ניקוי יבש; חנויות לציוד מחנאות וטיולים המחזיקות בלוני גז; בריכות שחייה שמאחסנות חומצת מלח ומכלי כלור; נגריות ומצבעות בהן עושים שימוש בחומרים נדיפים ורעילים; מוסכים שמחזיקים חומרים ממסים, שמנים ודלקים; בתי קירור למזון המבוססים על מערכות אמוניה; מרפאות ציבוריות שבהן יש מי חמצן ועוד.

שטחים פתוחים: נפילת טיל בשטחים פתוחים מהווה סיכון להתלקחות שריפות ולנזק היקפי ורחב שמגיע לעוד יישובים בסביבה. כתוצאה מהפגיעה יכולה להיווצר שריפה של ביומסה, של שטחי חורש או של שדות חקלאים, שבדרך כלל משמעותה גם שריפה של ציוד, תשתיות הנדסה חקלאיות, חממות וחומרי הדברה שמאוחסנים במחסנים. שריפת הפלסטיק וחומרי ההדברה שנמצאים בתוך העשן יכולים להגיע לטווחים ארוכים באמצעות הרוח. גם לאחר כיבוי השריפה עצמה הקרקע עדיין חמה ולכן שחרור החומר עשוי להמשך זמן ארוך יותר. במקרים הללו יש חשיבות להזהיר את האוכלוסייה שגרה בסמיכות ולתת לה הנחיות כדי להימנע מפגיעה נשימתית מהשריפה בהתאם לכיוון הרוח.

זיהום אוויר וסכנות סביבה בשגרת החירום
התרחיש הנוסף לאירוע מיידי הוא שגרת החירום אליה נכנסה ישראל. המחסור בעובדים במשק כפועל יוצא של המלחמה משפיע גם הוא על איכות האוויר שאנו נושמים, ופרט לסיכונים הנגרמים מירי טילים, בשגרת החירום הנוכחית אנו עלולים לחוות עלייה בזיהום האוויר בשל צמצום כוח האדם המוקצה לטיפול בפסולת ולאכיפה.

ניתן למנות 3 סכנות עיקריות בשגרת החירום:

פסולת ושריפות: אנחנו עדים לעלייה בכמות הפסולת המיוצרת כתוצאה מכך שאנשים נמצאים יותר בבית, מרשויות שמארחות מפונים ומגדילות את אוכלוסייתן ומהיעדר יכולת להרחיב את שירותי פינוי הפסולת בגלל מחסור בכוח אדם. כך נוצרים מפגעי ריח מפחים שעולים על גדותיהם בשכונות מגורים ובשטחי כינוס צבאיים שלא הותאמו לכך מראש, אשר מחריפים עם הזמן ככל שהפסולת לא מפונה.

מכאן עשויה להתפתח שריפה של פסולת לא חוקית, אשר יכולה להיגרם גם מטרור סביבתי, אבל גם כתוצאה מכך שכמות הפסולת שהצטברה ולא טופלה יצרה מפגעי ריח משמעותיים, והתושבים ידליקו אותה כדי להיפטר מהמטרד. שריפת הפלסטיק והחומרים הנוספים שבפסולת יוצרת מזהמים בעלי סיכון בריאותי גבוה מאוד, והחשיפה לעשן הכולל חומרים מסרטנים עשויה להיות ארוכה. במקרים רבים גם פסולת בניין לא מגיעה לאתרים מורשים ומושלכת במרחב הציבורי באופן לא חוקי, מה שיוצר ענני אבק ופסולת שמשתחררת ומסתובבת באזור בצורה לא מבוקרת.

פיקוח ואכיפה: המחסור בכוח אדם משפיע גם על השירותים והעירוניים והממשלתיים, אשר נפגעים בשל צמצום הפיקוח והאכיפה על מפעלים ומתקנים. לצד הבקרה הרגולטורית, הזמינות לטפל באירוע קטן פוחתת גם בצד התפעולי של המתקנים עצמם בגלל מחסור בעובדים. כך הטיפול יכול להימשך על פני משך זמן יותר ארוך וחלק מפעולות התחזוקה השוטפות שצריכות להתבצע במועדים מסוימים נדחות. ישנם מקרים בהם מומחים מחו"ל לא רוצים להגיע לארץ, ולכן פעולות תחזוקה לא מתבצעות, ובמקום לקיים תחזוקה מונעת בזמן – הדחייה עלולה להעלות את הסיכון להתרחשות תקלות.

דיגום, בקרה ותחזוקה שוטפת: חלק מהמפעלים שנדרשים לבצע דיגומים תקופתיים נמצאים באזורים שתחת איום טילים, ולכן חברות הדיגום מביעות חשש להגיע אליהם. המשמעות היא שהבקרה והעמידה בתקנים מצטמצמות ועלולות להביא לפליטה מואצת יותר של מזהמים מאשר בשגרה.

בנוסף, יתכן שאנשים פחות מקצועיים בתוך המפעל נדרשים לטפל בתחזוקה השוטפת משום שכוח האדם המיומן והמקצועי מגויס לכוחות הביטחון, או אפילו לתפקידים אחרים בתוך המפעל, ואז הסבירות לתקלות עולה. כך גם הסבירות לסיכונים סביבתיים שילכו ויגדלו ככל ששגרת החירום תמשך לפרק זמן ארוך יותר.

ניטור איכות האוויר
נוכח הסיכונים, תחנת ניטור אוויר אחת של המערך הארצי בעיר אינה יכולה לשקף את המצב בעיר כולה. בעת הזו נדרש ניטור נקודתי ומקומי, כדי לאפשר זיהוי מוקדם של שריפות בשטחים פתוחים וטיפול מיידי במפגעים. התקנת מערכת SAFE AIR בנקודות שונות ברחבי העיר נותנת לרשויות מידע מדויק בזמן אמת על מטרדי ריח, חלקיקים נשימים ומגוון גזים שונים. זו מערכת טכנולוגית קטנה וניידת עם חיישנים רגישים שמציגה תמונת מצב מלאה של איכות האוויר, וניתן לשלב בה מצלמות לתיעוד מפגעים.

במקרה של שריפת פסולת, לדוגמה, הרשות המקומית יכולה לקבל חיווי או התראה לנייד על חריגה במזהמים, ובעקבותיה לשלוח צוות למקום ספציפי וממוקד. המערכת מספקת מידע אונליין האם רמת איכות האוויר עומדת בתקנים או שהיא מסכנת את בריאות התושבים, נותנת אינדיקציה האם אזורים סמוכים נכללים גם הם בפוטנציאל סכנה מנזק משני, מנטרת מזהמים שנמצאים באוויר גם לאחר השריפה ומאפשרת לתת לתושבים הנחיות כיצד להמשיך לפעול: האם הם צריכים להתפנות לכמה ימים או שאולי מספיק להישאר עם חלונות סגורים?

SAFE AIR מנטרת זיהום אוויר, אבק, רעש, חום ופרמטרים מטאורולוגיים נוספים, קוראת נתונים משלל מערכות אחרות, כולל מערכות הניטור של המשרד להגנת הסביבה, ואף מבצעת אינטגרציה ביניהן. היא מאפשרת פריסת רשת שלמה של מערכות ניטור פשוטות להתקנה לפי צרכי העיר, וכך ניתן לקבל החלטות משמעותיות על בסיס נתונים בזמן אמת.