ייעוץ סביבתי
שיקום חבל תקומה יכול להיות פיילוט לאומי בתחום פסולת הבנייה
יישום תהליכים חדשניים של פירוק מבנים סלקטיבי ומעקב דיגיטלי אחר פינוי הפסולת בדרום יהיה קייס סטאדי עבור שיקום הצפון ושינוי הגישה לניהול פסולת בנייה בישראל
יישובי העוטף שספגו את המתקפה ב־7 באוקטובר זרועים בהרס רב, וכאשר ישקע אבק הלחימה – תחל תנופת הבנייה לשיקום חבל תקומה. הנזקים הכבדים שנגרמו למבנים ביישובים יחייבו את פינויים בשלמות או באופן חלקי, ואליהם תתווסף פסולת מהבנייה החדשה שתקום ומתשתיות הכבישים שנהרסו כתוצאה מנסיעת טנקים, נגמ"שים וכלי צמ"ה כבדים שלא מיועדים לנסיעה על כבישים במשך חודשים ארוכים של מלחמה.
לצד הפרחת הנגב המערבי מחדש וחזרת התושבים לביתם, ישנה עוד נקודת אור בשיקום חבל תקומה והיא מינוף המפגע הסביבתי שיוצרת פסולת הבנייה ליצירת שני תהליכים חדשניים בישראל: יישום פירוק סלקטיבי (ברירני) של מבנים, במקום הריסה מאסיבית באמצעות דחפורים, והטמעת ניטור ובקרה דיגיטליים על פינוי הפסולת.
הריסה סלקטיבית – הפחתת פסולת ותרומה לכלכלה המעגלית
ראוי שפירוק המבנים המיועדים להריסה בשכונות מגורים וגם במבני ציבור ובמפעלים ביישובי חבל תקומה ייעשה בשיטה של הריסה סלקטיבית, אשר מפרידה את חומרי הבניין תוך כדי פירוקם, ולא בשיטה המקובלת של הריסה ללא אבחנה באמצעות דחפורים. זו האחרונה אולי מהירה יותר, אך יוצרת ערמה של חומרי בניין כבטון, ברזל, עץ, פלסטיק וזכוכית המעורבבים זה בזה.
באירופה מקבל תהליך ההריסה הסלקטיבית רוח גבית ממשלתית, משום שהוא מצמצם את הסיכונים הסביבתיים ומשמש כלי חשוב בכלכלה מעגלית, בכך שהוא מגדיל את האפשרויות לשימוש חוזר ולמחזור של פסולת הבניין. לאור אסטרטגיית הממשלה בנושא הפחתת הטמנה ובהיעדר אתרי הטמנה בראייה ארצית בישראל, זהו הפתרון האופטימלי להפחתת כמות הפסולת שמיועדת להטמנה ולשימור ערך כלכלי גבוה יותר. חומר הגלם החוזר לענף הבנייה מביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה, וגם מתקני פסולת הבנייה יכילו כך פסולת נקייה והומוגנית יותר שהיכולת להשתמש בה היא נרחבת.
ניטור ובקרה דיגיטליים: לא עוד פסולת בניין בשטחים פתוחים
על אף שברור לכול שפסולת בנייה צריכה להיות מפונה למקום מוסדר, לא ניתן להתעלם מהמראות השכיחים של עודפי העפר בצדי הדרכים וערמות פסולת הבניין המושלכות בשטחים פתוחים. הסיבה המרכזית לכך היא שהפסולת היא תוצר של תהליך הבנייה, והמיקוד בפרויקטי נדל"ן הוא סיום הבנייה עצמה בפרק הזמן הנדרש ובאיכות הנדרשת. לפסולת ניתנת פחות תשומת לב, ובמבחן המציאות פסולת הבנייה ועודפי העפר לא תמיד מגיעים ליעדם, אלא לצידי דרכים, לאזורים פתוחים ולאתרים פיראטיים. בפרויקטים בהם ישנו פינוי רב של פסולת, יש סיכוי גבוה יותר שהפסולת תמצא את דרכה לאתרים לא מוסדרים מעצם גודל הפרויקט, ולכן יש מקום לייחד תשומת לב לניהול, פיקוח ובקרה אחר תנועות הפסולת.
שיקום חבל תקומה הוא פרויקט בסדר גודל יוצא דופן שמביא איתו הזדמנות לניהול הפסולת בדרך דיגיטלית ומתקדמת גם בתוך אתר הבנייה וגם מחוצה לו. המשרד להגנת הסביבה מקדם תזכיר חוק פסולת בנייה שיסדיר את הטיפול בפסולת בניין באמצעים חדשניים דוגמת שטרות מטען דיגיטליים, התקנת חיישנים ברכבי הובלה וטכנולוגיות מתקדמות במערכי האכיפה. באמצעות יצירת מנגנון של רישום, ניטור ומעקב דיגיטליים שמחברים בין המקום שבו נוצרה הפסולת לבין תעודות הקליטה באתרים המורשים, ניתן יהיה לבצע מעקב לאורך כל שלבי הדרך באופן בלתי ניתן לזיוף ויובטח שהפסולת תגיע ליעדה. יישום של האמצעים הדיגיטליים בניהול הפסולת של יישובי העוטף יכול לשים סוף למפגעים הסביבתיים ולהטמיע את הניטור והבקרה הדיגיטליים הלכה למעשה.
מקרה בוחן ליישום בצפון, ובהמשך אף בישראל כולה
על אף משאבי הזמן שהיא צורכת, ההריסה הסלקטיבית מייצרת תהליך נכון יותר מבחינה סביבתית, ושימוש בה כעת יאפשר פלטפורמה ללמידה אודות שיטת הפירוק שלא נפוצה בארץ. חבל תקומה יכול לשמש מקרה בוחן בקנה מידה גדול שיאפשר ללמוד ממנו על המאמץ הנדרש, על לוחות הזמנים ועל ההשפעה הכלכלית, כדי להבין מה נכון למדינת ישראל ומה ניתן להטמיע בשוק בהמשך.
בהתארגנות מהירה והבנה זריזה ניתן יהיה להפיק לקחים ראשונים מהפירוק הסלקטיבי ומהבקרה הדיגיטלית על פינוי פסולת הבניין בעוטף וליישמם כבר בשיקום יישובי הצפון, אשר חוו הרס מבני כתוצאה מירי טילים והרס תשתיות כבישים מנסיעת כלי רכב כבדים. זהו מגה-פיילוט שמייצר ידע עבור השוק הישראלי על מנת שתהליכים כאלה יהיו נפוצים יותר ויקדמו את ישראל לעבר עתיד ירוק וכלכלי יותר.
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
