תשתיות מים, ביוב ומט"שים

תוכנית אב חדשה לישראל: פורסמה התוכנית שמסדירה את משק הביוב עד לשנת 2075

החזון של התוכנית שם דגש על שינויים במדיניות ובפריסת המכונים לטיהור שפכים ושיפור איכות מי הקולחים. התוכנית כוללת גם אומדני השקעות הנדרשות ליישומה, ואלה עיקריה

ניהול משק הביוב והקולחים בישראל הוא מרכיב קריטי בקיימות סביבתית ובבריאות הציבור. יחד עם אקלים צחיח וקצב גידול האוכלוסייה המהיר, ישראל ניצבת בפני אתגרים גדולים במשק הביוב: אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה בשלושת העשורים הקרובים, ועל מנת לייצר קיימות וסביבה בריאותית לדורות הבאים יש לדאוג לתכנן את תשתיות המים והביוב העתידיות כבר מהיום.

זו הפעם הראשונה שרשות המים ומשרדי ממשלה נוספים חברו יחד לגבש מדיניות ולהסדיר תוכנית למשק הביוב ברמה הארצית בראיה ארוכת טווח, העוסקת בשפכים גולמיים, דרך קולחים ועד בוצה, כולל מתן מענה ראוי לשפכים חוצי-גבולות. התוצאה: תוכנית אב שתיתן מענה לטיפול בכל משק הביוב והקולחים בישראל עד שנת 2075, אשר מוסדרות בתוכה אפשרויות פיתוח לצד אומדני ההשקעות הנדרשות למשק עד שנת 2040.

חשיבות התוכנית היא בניהול ותכנון של משק הביוב באזור דל מים. מטרותיה הן להציג את ההשקעות הנדרשות ולהיערך לתקצובן, לוודא שמשק הביוב – והמתקנים לטיפול בשפכים בפרט – לא יהוו חסם לדיור, להגביר את מוכנות משק הביוב לאירועי כשל ושעת חירום, וכן לממש את מחויבות המדינה כלפי אזרחיה לחיים בסביבה בריאה. את כל אלה ניתן לעשות רק בניהול נכון ששם דגש על כך ששפכים לא יוזרמו לנחלים, שמי הקולחים יהיו ברמה גבוהה ושהבוצה שמדשנת את החקלאות לא תזהם את הקרקע, את הגידולים ואת מי התהום.

ההמלצות המרכזיות המרכיבות את תוכנית האב נחלקות ל־ 4 תחומים:

מתקנים לטיפול בשפכים (מט"שים) – אם עד כה הוקמו מט"שים מקומיים לטיפול בשפכים, תוכנית האב יוצרת, לראשונה, פריסה מרחבית מיטבית שלהם בראייה אזורית וארצית. אחת המסקנות המרכזיות של העבודה על התוכנית היא שמבחינה הנדסית, כלכלית וסטטוטורית נכון יותר לרכז את השפכים במרכזים גדולים ומשודרגים טכנולוגית. זאת לטובת הגברת רמת הבקרה ואיכות הקולחים, ייעול התהליך, עמידות גבוהה יותר לתרחישי קיצון, הבטחת תפקוד המט"שים בעת חירום וכן מניעת חסמי דיור, שכן מתקנים קטנים מהווים מפגע או חסם פיתוח. על מנת לממש את המדיניות החדשה יאוחדו, ייסגרו ויבוטלו כ-24 מט"שים קטנים, ואילו כ-65 מט"שים ישודרגו ויורחבו לצורכי הגדלת קיבולת ועמידה בספיקות הצפויות.
בתוכנית מוצג מתווה לניהול משק הביוב הכולל הקמה של חברות ביוב אזוריות, ובנוסף, כוללת תוכנית האב גם אמות מידה לתכנון, תחזוקה ותפעול מט"שים, מאחר וכיום אין בישראל הנחיות אחידות שיבטיחו תכנון נאות ותפעול נכון שלהם, לצד הפקת קולחים ובוצה באיכות הנדרשת באופן עקבי ובהתאם לטכנולוגיות המתאימות ביותר לכל מט"ש.

שיפור איכות קולחים – ישראל היא המדינה המובילה בעולם בשימוש חוזר בקולחי מט"שים, בעיקר לצרכי השקיית תוצרת חקלאית. תקנות בריאות העם קובעות את איכות הקולחים המותרת להשקיה, אך נכון לשנת 2022 העמידה בתקנות אינה מלאה: כ-70% מנפח השפכים הגולמיים עוברים טיפול לאיכות השקיה ללא מגבלות. בהיעדר טיפול מתאים לקולחים, עלולה להיגרם פגיעה באיכות הקולחים והבוצה שתשפיע על גופי מים ומקורות מי שתייה, קרקעות, תוצרת חקלאית ובריאות הציבור. תוכנית האב כוללת מדיניות עדכנית להפחתה מיטבית של נגיפים, ובחינת הצורך בעדכון ערכי איכות קולחים מעבר לתקנות הקיימות, תוך עמידה בסטנדרטים בין-לאומיים. המלצות התוכנית כוללות התייחסות למיקרו-מזהמים, בחינת הטמעת טכנולוגיות טיפול מתקדמות לשפכים ולקולחים, ובחינת היתכנות ומדיניות לשימושים נוספים בקולחים.

ניהול משק הבוצה – הבוצה הגולמית המתקבלת מתהליכי השיקוע והטיפול הביולוגי במט"שים משמשת ברובה כדשן בחקלאות. על סמך חישוב כמויות הבוצה הצפויות בהתאם לספיקות השפכים החזויות במט"שים בארץ, כמות הבוצה צפויה לגדול פי 2.4 עד שנת 2030, ופי 3.7 עד שנת 2050, ובכך לעבור את הקיבולת של שלושת מתקני הקומפוסטציה הפתוחה הקיימים. במסגרת תוכנית האב נעשתה בדיקת היתכנות סטטוטורית וכלכלית להקמת מתקני טיפול בבוצה במט"שים מרכזיים, ומסקנותיה הצביעו על 5 מט"שים בפריסה ארצית בהם מומלץ לשקול להקים מתקנים מרכזיים לטיפול בבוצה. בנוסף, התוכנית ממליצה לקדם טכנולוגיות נוספות לטיפול ושימוש בבוצה, דוגמת מתקני שריפת בוצה ותהליכים תרמיים להפקת אנרגיה. היבט נוסף הוא בחינת אפשרות שינוי האסדרה ביחס לאיכות הבוצה, שימושיה ושינוע להבטחת כלל ההיבטים הסביבתייים והבריאותיים.

תוכנית ההשקעות – סכום ההשקעות הצפויות למימוש ופיתוח התוכנית של משק הביוב הוא כ-15 מיליארד ₪ עד שנת 2040, ובכלל זה הקמה ושדרוג של תשתיות ביוב, מט"שים וקווים (לא כולל תשתיות קולחים ועלויות פירוק מט"שים מבוטלים), לפי חלוקה של 13 מיליארד ₪ להשקעה במט"שים ו-2.04 מיליארד ₪ נוספים במערכות הולכה.

לסיכום, חזון תכנית האב למשק הביוב מדגים גישה הוליסטית וחשיבה קדימה לניהול המים. באמצעות התמקדות במסגרות חקיקה, בטכנולוגיות מתקדמות ובפרקטיקות בנות קיימא, ישראל תמשיך להוביל בניהול שפכים וקולחים, ותהווה דוגמה למדינות אחרות המתמודדות עם אתגרים דומים. מחויבות זו לקיימות מערך הביוב חיונית לא רק לשמירה על איכות החיים והסביבה אלא גם להבטחת אספקת מים אמינה ובטוחה לדורות הבאים.