EN

שיקום חבל תקומה יכול להיות פיילוט לאומי בתחום פסולת הבנייה

יישום תהליכים חדשניים של פירוק מבנים סלקטיבי ומעקב דיגיטלי אחר פינוי הפסולת בדרום יהיה קייס סטאדי עבור שיקום הצפון ושינוי הגישה לניהול פסולת בנייה בישראל

יישובי העוטף שספגו את המתקפה ב־7 באוקטובר זרועים בהרס רב, וכאשר ישקע אבק הלחימה – תחל תנופת הבנייה לשיקום חבל תקומה. הנזקים הכבדים שנגרמו למבנים ביישובים יחייבו את פינויים בשלמות או באופן חלקי, ואליהם תתווסף פסולת מהבנייה החדשה שתקום ומתשתיות הכבישים שנהרסו כתוצאה מנסיעת טנקים, נגמ"שים וכלי צמ"ה כבדים שלא מיועדים לנסיעה על כבישים במשך חודשים ארוכים של מלחמה.

לצד הפרחת הנגב המערבי מחדש וחזרת התושבים לביתם, ישנה עוד נקודת אור בשיקום חבל תקומה והיא מינוף המפגע הסביבתי שיוצרת פסולת הבנייה ליצירת שני תהליכים חדשניים בישראל: יישום פירוק סלקטיבי (ברירני) של מבנים, במקום הריסה מאסיבית באמצעות דחפורים, והטמעת ניטור ובקרה דיגיטליים על פינוי הפסולת.

הריסה סלקטיבית – הפחתת פסולת ותרומה לכלכלה המעגלית
ראוי שפירוק המבנים המיועדים להריסה בשכונות מגורים וגם במבני ציבור ובמפעלים ביישובי חבל תקומה ייעשה בשיטה של הריסה סלקטיבית, אשר מפרידה את חומרי הבניין תוך כדי פירוקם, ולא בשיטה המקובלת של הריסה ללא אבחנה באמצעות דחפורים. זו האחרונה אולי מהירה יותר, אך יוצרת ערמה של חומרי בניין כבטון, ברזל, עץ, פלסטיק וזכוכית המעורבבים זה בזה.

באירופה מקבל תהליך ההריסה הסלקטיבית רוח גבית ממשלתית, משום שהוא מצמצם את הסיכונים הסביבתיים ומשמש כלי חשוב בכלכלה מעגלית, בכך שהוא מגדיל את האפשרויות לשימוש חוזר ולמחזור של פסולת הבניין. לאור אסטרטגיית הממשלה בנושא הפחתת הטמנה ובהיעדר אתרי הטמנה בראייה ארצית בישראל, זהו הפתרון האופטימלי להפחתת כמות הפסולת שמיועדת להטמנה ולשימור ערך כלכלי גבוה יותר. חומר הגלם החוזר לענף הבנייה מביא לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה, וגם מתקני פסולת הבנייה יכילו כך פסולת נקייה והומוגנית יותר שהיכולת להשתמש בה היא נרחבת.

ניטור ובקרה דיגיטליים: לא עוד פסולת בניין בשטחים פתוחים
על אף שברור לכול שפסולת בנייה צריכה להיות מפונה למקום מוסדר, לא ניתן להתעלם מהמראות השכיחים של עודפי העפר בצדי הדרכים וערמות פסולת הבניין המושלכות בשטחים פתוחים. הסיבה המרכזית לכך היא שהפסולת היא תוצר של תהליך הבנייה, והמיקוד בפרויקטי נדל"ן הוא סיום הבנייה עצמה בפרק הזמן הנדרש ובאיכות הנדרשת. לפסולת ניתנת פחות תשומת לב, ובמבחן המציאות פסולת הבנייה ועודפי העפר לא תמיד מגיעים ליעדם, אלא לצידי דרכים, לאזורים פתוחים ולאתרים פיראטיים. בפרויקטים בהם ישנו פינוי רב של פסולת, יש סיכוי גבוה יותר שהפסולת תמצא את דרכה לאתרים לא מוסדרים מעצם גודל הפרויקט, ולכן יש מקום לייחד תשומת לב לניהול, פיקוח ובקרה אחר תנועות הפסולת.

שיקום חבל תקומה הוא פרויקט בסדר גודל יוצא דופן שמביא איתו הזדמנות לניהול הפסולת בדרך דיגיטלית ומתקדמת גם בתוך אתר הבנייה וגם מחוצה לו. המשרד להגנת הסביבה מקדם תזכיר חוק פסולת בנייה שיסדיר את הטיפול בפסולת בניין באמצעים חדשניים דוגמת שטרות מטען דיגיטליים, התקנת חיישנים ברכבי הובלה וטכנולוגיות מתקדמות במערכי האכיפה. באמצעות יצירת מנגנון של רישום, ניטור ומעקב דיגיטליים שמחברים בין המקום שבו נוצרה הפסולת לבין תעודות הקליטה באתרים המורשים, ניתן יהיה לבצע מעקב לאורך כל שלבי הדרך באופן בלתי ניתן לזיוף ויובטח שהפסולת תגיע ליעדה. יישום של האמצעים הדיגיטליים בניהול הפסולת של יישובי העוטף יכול לשים סוף למפגעים הסביבתיים ולהטמיע את הניטור והבקרה הדיגיטליים הלכה למעשה.

מקרה בוחן ליישום בצפון, ובהמשך אף בישראל כולה
על אף משאבי הזמן שהיא צורכת, ההריסה הסלקטיבית מייצרת תהליך נכון יותר מבחינה סביבתית, ושימוש בה כעת יאפשר פלטפורמה ללמידה אודות שיטת הפירוק שלא נפוצה בארץ. חבל תקומה יכול לשמש מקרה בוחן בקנה מידה גדול שיאפשר ללמוד ממנו על המאמץ הנדרש, על לוחות הזמנים ועל ההשפעה הכלכלית, כדי להבין מה נכון למדינת ישראל ומה ניתן להטמיע בשוק בהמשך.

בהתארגנות מהירה והבנה זריזה ניתן יהיה להפיק לקחים ראשונים מהפירוק הסלקטיבי ומהבקרה הדיגיטלית על פינוי פסולת הבניין בעוטף וליישמם כבר בשיקום יישובי הצפון, אשר חוו הרס מבני כתוצאה מירי טילים והרס תשתיות כבישים מנסיעת כלי רכב כבדים. זהו מגה-פיילוט שמייצר ידע עבור השוק הישראלי על מנת שתהליכים כאלה יהיו נפוצים יותר ויקדמו את ישראל לעבר עתיד ירוק וכלכלי יותר.

בלי רעש, ריח וזיהום אוויר: הרשויות שדואגות לאוויר נקי עבור התושבים

החשיפה למזהמים בארץ גבוהה ביחס למדינות מפותחות, ועל אף שאיכות האוויר השתפרה כתוצאה מאכיפה משמעותית ומרגולציה – ישראל עדיין סובלת מזיהום אוויר גבוה. מפעלים שפולטים חלקיקים נשימים, אתרי פסולת לא חוקיים ומכונים לטיהור שפכים שמפזרים ענני צחנה הפכו את חיי התושבים לסבל. רבים מהם פוגשים במפגעי זיהום אוויר, ריח ורעש על בסיס יומי וכבר לא זוכרים מה זה אוויר נקי. הם נאלצים לסגור את חלונות הבית, וחוץ מלהתלונן לרשות המקומית אין להם מה לעשות כדי להחזיר את איכות חייהם ואיכות האוויר שהם נושמים. החדשות הרעות הן שמשבר האקלים מחריף את בעיית איכות האוויר אפילו יותר, אבל החדשות הטובות הן שזה לא חייב להיות ככה. יש רשויות מקומיות ומועצות אזוריות שדואגות לתושבים שלהן לאוויר נקי.

"התושבים מרגישים שאיכפת לנו מהם"
"חשוב לנו לשמור על הסביבה ועל התושבים ולכן אנחנו מקפידים שהתעשייה, הסביבה החקלאית, אתרי הפסולת והמכונים לטיהור שפכים יעמדו בדרישות המחמירות של המשרד להגנת הסביבה, ולא ישפיעו על האוכלוסייה", אומרת לורנס עמר, מנכ”לית איגוד ערים להגנת הסביבה גליל מערבי. עמר מספרת שהמפעלים באזור אומנם מנוטרים וגם האיגוד עורך בדיקות לפליטות מזהמי אוויר, שפכים, פסולת וחומרים מסוכנים, אבל כדי להיות מעודכנים בזמן אמת, בעיקר כשמזהים מוקדים של תלונות רבות, הם הציבו מכשירים שמנטרים את זיהום האוויר היכן שיש פוטנציאל לזיהום.

עמר: "תלונות התושבים נוגעות בעיקר לריח, לזיהום אוויר או לאבק, ולהגיע למפגעים בזמן אמת זה בלתי אפשרי, מפני שמדובר בשטח גדול מאוד והמפקחים הכוננים לא נמצאים תמיד ליד מקור המפגע. על מנת לנטר את האוויר 24/7 ולראות את נתוני הבדיקות בכל זמן נתון, הצבנו מכשירי ניטור על בתים בישובים וכעת אנחנו יכולים לבחון את ההשפעות של המחצבות והמפעלים. זהו כלי שמאפשר לנו לאמת תלונות חוזרות של תושבים עוד לפני שהמפגע חולף".

מכשיר הניטור עליו מדברת לורנס עמר הוא Safe-Air, מערכת חדשנית, קטנת ממדים וניידת שניתן להציב בכל מקום,  ואף לפרוס רשת שלמה של מערכות ניטור קומפקטיות ופשוטות להפעלה. לדבריה, "המערכת מאפשרת לראות קורלציה בין המדידות לבין תלונות התושבים ולהתרשם מההשפעה של אותו מוקד זיהום בנקודות זמן שונות, כדי לתת שירות מקסימלי לתושבי הרשויות שלנו באזור. בזכותה התושבים מרגישים שאיכפת לנו מהם".

באיגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי מיקמו את המכשירים ליד מפעלים ובקרבת מחצבה, בשביל לוודא שהקבלנים פועלים בהתאם לתקנות. המערכת מנטרת גם רעש ובודקת את השפעת עבודות התשתית והמחצבה בשעות הפעילות, לעומת הלילה וסופי שבוע. "לצד החיישנים הללו, המערכת מצוידת גם במצלמה, וכאשר יש כמה מפעלים שיכולים לגרום לאותו מזהם, המצלמה מצלמת את הארובה והעשן או האבק שיוצאים מהמפעל, מה שמאשש את החשד כלפי מפעל ספציפי שנחשד בגרימת אותו מפגע סביבתי. הצבת מכשיר הניטור היא אחת מהפעולות שעזרו לנו לדרוש מהמפעל להקים תשתיות מונעות מפגעים סביבתיים", מסכמת עמר.

לדעת מה קורה בכל פינה בעיר בזמן אמת
הגליל המערבי לא לבד. בעיר גדולה בדרום הארץ מוקמה מערכת הניטור בחצר ביתו של אחד התושבים שהתלונן על רעש בלילות ובסופי שבוע, כאשר אין פקחים באזור. המערכת זיהתה רמות חריגות של רעש הנובע ממועדון לילה סמוך, והוכיחה את טענותיו לרעש משמעותי החורג מהתקנות אשר הורס את איכות חיי התושבים. בישוב אחר הצטברו תלונות תושבים על זיהום אוויר כתוצאה ממפעל אספלט, ומערכת ניטור אוויר שמוקמה בשכונת מגורים סמוכה תיקפה את הטענות: היא מצאה מפגע ריח וחלקיקים נשימים שעשויים לחדור למערכת הנשימה ולגרום למחלות ולזיהום בעיניים.

בעידן שבו דאטה, מצלמות ופתרונות טכנולוגיים משרתים את מקבלי ההחלטות בכל תחום כיום, גם במרחב העירוני צריך לדעת מה קורה בכל פינה בעיר ולשלוט באיכות האוויר שנושמים התושבים. מערכת Safe-Air מתכללת את נתוני המדידה של חיישני המערכת יחד עם נתוני תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה, כך שמתקבלת מפה מדויקת ונקודתית ברמת הבדלים בין שכונות שונות באותה העיר.

שיפור איכות האוויר בעיר נמצא בהישג יד. שילוב של מעורבות תושבים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ורצון של הרשות המקומית מרכיבים את הנוסחה המנצחת לאיכות חיים גבוהה ולעולם נקי יותר.

מגדלים באוויר

להפרת התקנות למניעת זיהום אוויר באתרי בנייה יש השלכות כלכליות ובריאותיות. איך מצמצמים נזקים ומטפלים במפגעים בזמן אמת כדי להימנע מקנסות ותביעות ולשמור על בריאות הפועלים והתושבים?

אין עיר שלא מתגאה בתנופת בנייה, בחדשנות ובאורח חיים שוקק. האמת היא שמדינת ישראל כולה לא מפסיקה להתפתח ונמצאת בתהליכי הקמה של שכונות חדשות ומגדלים, חיזוק מבנים ופיתוח תשתיות. ההתחדשות העירונית היא אחד ממנועי הצמיחה של העיר ומיטיבה עם רשויות, יזמים ומשפרי דיור כאחד, כך שהביקוש לדירות מגורים ולבניינים חדשים נותר איתן. אך כל פרויקט בנייה, ובפרט כאלה הנמצאים בתוך שכונות מגורים, עשוי ליצור מפגעים סביבתיים הפוגעים באיכות החיים של התושבים הגרים בסמיכות לאתרי הבנייה. לעיתים קרובות הם הופכים למטרד של רעש ולכלוך, גורמים לאבק וזיהום אוויר, פוגעים בסביבה והופכים את חיי השכנים לסבל.

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת שינוי במגזר הנדל"ן, אשר החל לשים דגש על נושא הבריאות והסביבה. תרמו לכך תקנות הבנייה הירוקה, העלאת המודעות לשמירה על בריאות הציבור והפועלים, המוכנות לשינויי אקלים, מעורבות של אזרחים בתחומי הסביבה וכן החקיקה המעגנת את יכולתה של המדינה לאכוף את הוראות הבריאות והבטיחות באתרי הבנייה. כנגזרת של המגמה, הקשר בין איכות האוויר בשכונות מגורים למיזמי נדל"ן הולך ומתהדק. מעבר לפגיעה הבריאותית, זיהום ורעש באתרי הבנייה הפכו גם לבעיה כלכלית עבור יזמים וקבלנים, מאחר שהרשויות המקומיות מפקחות על פיזור של מזהמים באתרים יותר מבעבר, ואוכפות את חוק אוויר נקי ואת התקנות למניעת מפגעים ורעש.​ אי עמידה בחוקים ובתקנות, שחלקן מתייחסות באופן ספציפי לאתרי בנייה, היא עבירה פלילית שהעונש עליה הוא מאסר או קנס. הפרות של החוק עשויות להתבצע לא רק על ידי הפועלים מטעם החברה הקבלנית, אלא גם על ידי קבלני משנה המבצעים עבודות באתר, כאשר האחריות הכוללת על עבודת הספקים חלה על החברה היזמית ועל הקבלן. בנוסף, החוק מסדיר גם אפשרות להגשת תובענה אזרחית על ידי התושבים שנפגעו מהרעש או מאיכות האוויר הירודה כתוצאה מהעבודות באתר.

על מנת לעמוד ברגולציה ולהימנע מקנסות על הפרת החוק, יזמים ומנהלי עבודה באתרי בנייה יכולים להיעזר במערכות ניטור אוויר קטנות אשר נפרסות באתר, מתריעות על חריגות ומאפשרות לצמצם נזקים ולהבטיח את הטיפול במפגעים בזמן אמת. כך הם לא רק יימנעו מקנסות ותביעות, אלא גם יישמרו על שכנות טובה עם התושבים הגרים באזור. אחרי הכול, תהליכי בנייה, במיוחד בבניינים משותפים או במתחם של מספר בניינים, אורכים כמה שנים והעבודה באתר היא נמרצת ובעצימות גבוהה. מכאן שהפוטנציאל לפגיעה באיכות החיים של התושבים הוא גדול, וביחס ישיר גם לחוסר שביעות הרצון שלהם והתלונות לרשות המקומית או לבית המשפט.

הפגיעה הבריאותית אותה הזכרנו קודם מתייחסת בראש ובראשונה לפועלים באתר, אשר חשופים לאבק, לזיהום ולרעש מכונות וקדיחות אף יותר מהתושבים. חשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים (PM) עלולה לגרום או להחמיר תחלואה נשימתית ולבבית. בנוסף, במחקר שפורסם בשנה האחרונה התגלה שככל שזיהום האוויר גבוה יותר – כך גם הסיכוי לתאונת עבודה באתר בנייה גבוה יותר. ובעוד שדיירי השכונה יכולים פשוט לסגור את החלון, אמצעי ההגנה של העובדים פחותים. מנהלי עבודה שיקבלו התרעה על זיהום אוויר גבוה ממכשיר הניטור יוכלו לנקוט באמצעי בטיחות מתאימים ולבצע באותו היום עבודות ברמת מסוכנות נמוכה יותר.

מערכת Safe-Air, לדוגמה, המנטרת מזהמים באוויר ורעש, מאפשרת בנייה תוך כדי מזעור המפגעים הסביבתיים ושמירה על איכות החיים של תושבי השכונה. היא משדרת התרעות על חריגות בזמן אמת לנייד ומציגה תמונת מצב של הזיהום באתר הבנייה, ללא מגבלות של מקום או תלות בגורמים חיצוניים. המערכת גמישה מבחינה תפעולית וניתן להציב אותה בכל מקום באמצעות חיבור פשוט, גם על גבי רכב או רחפן.

היתרון של מערכת קומפקטית וניידת הוא שניתן להעביר אותה בין אתרי בנייה ולקבל תמונת מצב מהימנה של איכות האוויר בסביבת האתר, כך שיתאפשר טיפול מיידי במפגע. השימוש במערכת מבטיח צמצום קנסות ויכולת לנהל אירועי זיהום אוויר ורעש הרבה לפני שהם הופכים לבעיה.

מזוהם ומסוכן: למלחמה יש עוד היבט – זיהום האוויר

מעבר לסכנות הישירות הנובעות מפגיעת טילים, למלחמה ולשגרת החירום שישראל נכנסה אליה יש השלכות נוספות: גזים רעילים, חלקיקים נשימים, שריפות ומפגעי ריח. איך אפשר לנטר את האוויר כדי לטפל במפגעים בזמן?

מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' אנו עדים לעלייה בתלונות תושבים על איכות האוויר שהם נושמים כתוצאה מריח מסריח ומעשן שריפות. זיהום אוויר בזמן מלחמה חושף את האוכלוסייה לנזקים בריאותיים לאורך תקופה ממושכת, ואל תלונות התושבים מצטרף גם חשש של הרשויות לאירוע של חומרים מסוכנים בשל נפילת טיל או רסיסים. וזה עוד לא הכול: השלכות המלחמה על המחסור בכוח אדם עלולות לפגוע בתפעול השוטף של הטיפול בזיהום האוויר בישראל.

ניתן להבחין בשני תרחישים אפשריים בעת הזו: האחד הוא אירוע מיידי שבו פוגע טיל או מתלקחת שריפה, והשני הוא שגרת החירום שמתנהלת ביום-יום תחת מצב החירום שבו אנו נמצאים, על שלל משמעויותיו.

הסכנות באירוע מיידי בתווך העירוני
האירועים הפוטנציאליים אותם פוגשים בסביבה העירונית הם פגיעת טיל או נפילת רסיסים, אשר עלולים ליצור זיהום אוויר באופן ישיר ועקיף. חלק מן הפגיעות גורמות לדליקה, שבמהלכה משתחררים לאוויר גזים רעילים, חלקם גם קרצינוגנים מסרטנים, וכן חלקיקים זעירים ונשימים שעל גביהם יכולים להידבק חומרים אורגניים שיינשאו באוויר למרחק וישפיעו על רדיוס גדול יותר.

פגיעה במבנה: הנזק העיקרי שנוצר כתוצאה מנפילת טילים על מבנה מגורים הוא נזק לתשתית, סיכון לדליפת גז ופגיעה בחשמל, מה שעשוי לגרום לשריפה אשר תשפיע גם על בתים ומבנים סמוכים וגם על אוכלוסיית הסקרנים שמגיעה אל המקום. העשן המיתמר מגיע למרחקים ומרחיב את מעגל הנזק וזיהום האוויר: בתוך בתים ובניינים יש חומרי פלסטיקה, רהיטים המכילים מגוון כימיקלים וכן חומרי הדברה ביתיים. יש לזכור שגם לאחר כיבוי השריפה, המוצרים שנשרפו עדיין משחררים ופולטים חומרים וגזים, כך שהחשיפה אליהם יכולה להימשך לאורך זמן, מעבר לטיפול המיידי באירוע.

פגיעה בתשתיות: כאשר טיל או רסיסים פוגעים בתשתיות כבישים, גז, ביוב, תחנות שאיבה ומתקני טיפול בפסולת ובשפכים, הפגיעה יכולה ליצור מפגע איכות אוויר מתמשך. כאשר מדובר במתקן לטיפול בשפכים שנפגע, יכולים לחלוף מספר ימים עד לטיפול, ובינתיים תיתכן גלישה של שפכים וזיהום קרקע. איגום השפכים והעצירה שלהם ללא טיפול יגרמו למטרדי ריח ולעלייה בריכוזי מימן גופרי או אמוניה ושחרורם לאוויר. גם טיפול במתקני פסולת ומיון שנפגעו יכול לארוך זמן והפסולת שנמצאת במתקן תהפוך למפגע מתפשט.

חומרים מסוכנים: הסיכון העיקרי של פיזור גזים רעילים באוויר הוא היווצרות עננים בריכוזים מסוכנים הנעים בכיוון הרוח ועלולים לגרום להרעלה, חנק, גירוי בעיניים, הקאות ובחילות. כאשר יש פגיעה משמעותית במיכל גז, כוחות החירום יפעלו בצורה מיידית לפינוי האוכלוסייה, אבל בזמן מלחמה גזים דליקים וגפ"מ (גז פחמימני מעובה) יכולים להתפשט אפילו באמצעות נקב קטן במיכל שיביא לדליפה איטית, ויחד עם מקור הצתה באזור – יתרחש פיצוץ. כאשר לא מדובר בפגיעה ישירה לעיתים אף לוקח זמן עד שמגלים את הדליפה, ולכן יכול להיות שחרור מסיבי של גז לאורך זמן.

מפעלים ובתי עסק ומלאכה: בניגוד למפעלים גדולים אשר נמצאים תחת פיקוח שוטף ועם נהלים ברורים ומוסדרים למקרה חירום, דווקא העסקים הקטנים הם אלה שנמצאים בקרבת אוכלוסייה. בגלל הסמיכות לשכונות מגורים, גם לאירוע קטן של פגיעת טיל או רסיס בקרבת בית עסק יכול להיות אימפקט גדול, דוגמת פיצוץ ושחרור חומרים מסוכנים במקרה של פגיעה במכוני ניקוי יבש; חנויות לציוד מחנאות וטיולים המחזיקות בלוני גז; בריכות שחייה שמאחסנות חומצת מלח ומכלי כלור; נגריות ומצבעות בהן עושים שימוש בחומרים נדיפים ורעילים; מוסכים שמחזיקים חומרים ממסים, שמנים ודלקים; בתי קירור למזון המבוססים על מערכות אמוניה; מרפאות ציבוריות שבהן יש מי חמצן ועוד.

שטחים פתוחים: נפילת טיל בשטחים פתוחים מהווה סיכון להתלקחות שריפות ולנזק היקפי ורחב שמגיע לעוד יישובים בסביבה. כתוצאה מהפגיעה יכולה להיווצר שריפה של ביומסה, של שטחי חורש או של שדות חקלאים, שבדרך כלל משמעותה גם שריפה של ציוד, תשתיות הנדסה חקלאיות, חממות וחומרי הדברה שמאוחסנים במחסנים. שריפת הפלסטיק וחומרי ההדברה שנמצאים בתוך העשן יכולים להגיע לטווחים ארוכים באמצעות הרוח. גם לאחר כיבוי השריפה עצמה הקרקע עדיין חמה ולכן שחרור החומר עשוי להמשך זמן ארוך יותר. במקרים הללו יש חשיבות להזהיר את האוכלוסייה שגרה בסמיכות ולתת לה הנחיות כדי להימנע מפגיעה נשימתית מהשריפה בהתאם לכיוון הרוח.

זיהום אוויר וסכנות סביבה בשגרת החירום
התרחיש הנוסף לאירוע מיידי הוא שגרת החירום אליה נכנסה ישראל. המחסור בעובדים במשק כפועל יוצא של המלחמה משפיע גם הוא על איכות האוויר שאנו נושמים, ופרט לסיכונים הנגרמים מירי טילים, בשגרת החירום הנוכחית אנו עלולים לחוות עלייה בזיהום האוויר בשל צמצום כוח האדם המוקצה לטיפול בפסולת ולאכיפה.

ניתן למנות 3 סכנות עיקריות בשגרת החירום:

פסולת ושריפות: אנחנו עדים לעלייה בכמות הפסולת המיוצרת כתוצאה מכך שאנשים נמצאים יותר בבית, מרשויות שמארחות מפונים ומגדילות את אוכלוסייתן ומהיעדר יכולת להרחיב את שירותי פינוי הפסולת בגלל מחסור בכוח אדם. כך נוצרים מפגעי ריח מפחים שעולים על גדותיהם בשכונות מגורים ובשטחי כינוס צבאיים שלא הותאמו לכך מראש, אשר מחריפים עם הזמן ככל שהפסולת לא מפונה.

מכאן עשויה להתפתח שריפה של פסולת לא חוקית, אשר יכולה להיגרם גם מטרור סביבתי, אבל גם כתוצאה מכך שכמות הפסולת שהצטברה ולא טופלה יצרה מפגעי ריח משמעותיים, והתושבים ידליקו אותה כדי להיפטר מהמטרד. שריפת הפלסטיק והחומרים הנוספים שבפסולת יוצרת מזהמים בעלי סיכון בריאותי גבוה מאוד, והחשיפה לעשן הכולל חומרים מסרטנים עשויה להיות ארוכה. במקרים רבים גם פסולת בניין לא מגיעה לאתרים מורשים ומושלכת במרחב הציבורי באופן לא חוקי, מה שיוצר ענני אבק ופסולת שמשתחררת ומסתובבת באזור בצורה לא מבוקרת.

פיקוח ואכיפה: המחסור בכוח אדם משפיע גם על השירותים והעירוניים והממשלתיים, אשר נפגעים בשל צמצום הפיקוח והאכיפה על מפעלים ומתקנים. לצד הבקרה הרגולטורית, הזמינות לטפל באירוע קטן פוחתת גם בצד התפעולי של המתקנים עצמם בגלל מחסור בעובדים. כך הטיפול יכול להימשך על פני משך זמן יותר ארוך וחלק מפעולות התחזוקה השוטפות שצריכות להתבצע במועדים מסוימים נדחות. ישנם מקרים בהם מומחים מחו"ל לא רוצים להגיע לארץ, ולכן פעולות תחזוקה לא מתבצעות, ובמקום לקיים תחזוקה מונעת בזמן – הדחייה עלולה להעלות את הסיכון להתרחשות תקלות.

דיגום, בקרה ותחזוקה שוטפת: חלק מהמפעלים שנדרשים לבצע דיגומים תקופתיים נמצאים באזורים שתחת איום טילים, ולכן חברות הדיגום מביעות חשש להגיע אליהם. המשמעות היא שהבקרה והעמידה בתקנים מצטמצמות ועלולות להביא לפליטה מואצת יותר של מזהמים מאשר בשגרה.

בנוסף, יתכן שאנשים פחות מקצועיים בתוך המפעל נדרשים לטפל בתחזוקה השוטפת משום שכוח האדם המיומן והמקצועי מגויס לכוחות הביטחון, או אפילו לתפקידים אחרים בתוך המפעל, ואז הסבירות לתקלות עולה. כך גם הסבירות לסיכונים סביבתיים שילכו ויגדלו ככל ששגרת החירום תמשך לפרק זמן ארוך יותר.

ניטור איכות האוויר
נוכח הסיכונים, תחנת ניטור אוויר אחת של המערך הארצי בעיר אינה יכולה לשקף את המצב בעיר כולה. בעת הזו נדרש ניטור נקודתי ומקומי, כדי לאפשר זיהוי מוקדם של שריפות בשטחים פתוחים וטיפול מיידי במפגעים. התקנת מערכת SAFE AIR בנקודות שונות ברחבי העיר נותנת לרשויות מידע מדויק בזמן אמת על מטרדי ריח, חלקיקים נשימים ומגוון גזים שונים. זו מערכת טכנולוגית קטנה וניידת עם חיישנים רגישים שמציגה תמונת מצב מלאה של איכות האוויר, וניתן לשלב בה מצלמות לתיעוד מפגעים.

במקרה של שריפת פסולת, לדוגמה, הרשות המקומית יכולה לקבל חיווי או התראה לנייד על חריגה במזהמים, ובעקבותיה לשלוח צוות למקום ספציפי וממוקד. המערכת מספקת מידע אונליין האם רמת איכות האוויר עומדת בתקנים או שהיא מסכנת את בריאות התושבים, נותנת אינדיקציה האם אזורים סמוכים נכללים גם הם בפוטנציאל סכנה מנזק משני, מנטרת מזהמים שנמצאים באוויר גם לאחר השריפה ומאפשרת לתת לתושבים הנחיות כיצד להמשיך לפעול: האם הם צריכים להתפנות לכמה ימים או שאולי מספיק להישאר עם חלונות סגורים?

SAFE AIR מנטרת זיהום אוויר, אבק, רעש, חום ופרמטרים מטאורולוגיים נוספים, קוראת נתונים משלל מערכות אחרות, כולל מערכות הניטור של המשרד להגנת הסביבה, ואף מבצעת אינטגרציה ביניהן. היא מאפשרת פריסת רשת שלמה של מערכות ניטור פשוטות להתקנה לפי צרכי העיר, וכך ניתן לקבל החלטות משמעותיות על בסיס נתונים בזמן אמת.

ניטור אוויר במרחב העירוני

ידעתם ש-91% מהישראלים גרים בסביבה עירונית? בעיר מצטברים יותר גזים מזהמים וכך ריח וגם חום נשארים מתחת לחלון ולא מתפזרים. מה שאומר שרוב הישראלים פשוט סובלים מחום רוב השנה.
איך מתחילים בכלל לפתור בעיה כזו? ולמה ניטור האוויר שקיים היום פשוט לא מספיק?

מטרדי ריח בסביבת מגורים

מטרדי ריח בסביבת מגורים משפיעים משמעותית על איכות החיים של התושבים. אחד האתגרים העיקריים הוא לאתר את מקור הריח על מנת לטפל בו.
בעזרת החיישנים של מערכת Safe Air ניתן לאתר את מוקד הבעיה, לטפל בו מיידית ולהבטיח סביבת מגורים בריאה יותר.

זיהום אויר באזורי מגורים

לא משנה היכן אתם גרים, כנראה שלא רחוק מכם יש אתר בנייה. ישראל נמצאת בתנופת בנייה עצומה שמביאה איתה גם המון זיהום אוויר. לפעמים זה יכול להיות גם ממש צמוד לגן הילדים.
איך נדע שאנחנו והילדים שלנו לא נושמים אוויר מזוהם שפוגע בבריאות שלנו? איך העיריות יכולות להתמודד עם זיהום האוויר?

וובינר התמודדות עם מפגעי זיהום אוויר בתקופת מלחמה

למלחמה יש השלכות רבות – פגיעה פיזית ונפשית באוכלוסייה, רכוש, כלכלה ועוד. ירי הרקטות על ישראל גורם למפגעים ושריפות, פגיעות בתשתיות כמו ביוב, דלק וגז או בבתי עסק עם חומרים רגישים עלול לגרום לזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם יכולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. כל זאת בנוסף לזיהום אוויר הקיים בשגרה.

איך אנחנו יכולים להשפיע על ניטור האוויר כרשויות מקומיות ואזרחים? מה רשות מקומית צריכה לעשות כדי לשמור על התושבים ממפגעי סביבה בזמן זה?

התמודדות עם מזהמים ומפגעים במרחב העירוני

וובינר בנושא מפגעים סביבתיים במרחב העירוני, מאפייני הפיזור שלהם בעיר והחשיבות בניטור שלהם. בוובינר הוצגו כלים ופתרונות אפשריים העומדים לרשות השלטון המקומי וליחידות הסביבתיות בהתמודדות היומיומית עם המפגעים הסביבתיים.

בהשתתפות:
ורדינה היבנר, מנהלת תחום אוויר DHVMED
הדס יופה, מנהלת פיתוח עסקי SafeAir
ארנון מצר, סגן מנהל אגף איכות הסביבה, עמק יזרעאל

פחות פסולת – יותר משאבים

אסטרטגיית אפס פסולת פופולארית בערים וארגונים ברחבי העולם, גם בישראל המודעות וההטמעה במגמת עלייה אך יש לנו עוד לאן להתקדם.
צפו בוובינר בנושא מדיניות אפס פסולת בעולם ובישראל, איך ניתן ליישם אותה בשלטון המקומי.


חזרה למעלה