תוכנית האב החדשה לביוב מציגה שינויי תפיסה ומדיניות בתחום הטיפול בשפכים. הינה 7 דברים שחשוב לדעת על ההמלצות של התוכנית והשינויים הצפויים בענף
מזל טוב! מדינת ישראל התחדשה בתוכנית אב ארוכת טווח שתיתן מענה לטיפול בכל משק הביוב והקולחים בישראל עד שנת 2075. התוכנית החדשה מתייחסת לשפכים גולמיים, למי קולחים ולבוצה, וחלק ניכר ממנה מוקדש לתחום המט"שים (מתקנים לטיפול בשפכים).
בישראל פעילים כיום יותר מ-200 מט"שים במגוון גדלים וטכנולוגיות טיפול, ומניתוח תחזיות השפכים עולה שספיקות הביוב הכלל ארציות צפויות להגיע בשנת 2030 לכ-842 מלמ"ק לשנה, ועד לשנת 2050 לכ-1,333 מלמ"ק. גם שפכים חוצי גבולות הנקלטים במט"שים ישראליים צפויים להכפיל את עצמם עד לשנת 2050.
על מנת להסתכל קדימה בגישה הוליסטית ולנהל את משק הביוב והקולחים שהוא מרכיב קריטי בקיימות סביבתית ובריאות הציבור בישראל, ענף המט"שים הולך לעבור שינוי: 13 מיליארד שקלים יושקעו בהקמת ושדרוג מט"שים, לצד ביטול מט"שים קטנים וקביעת סטנדרטים אחידים לתפעול המט"שים ולאיכות מי הקולחים.
אז מה צריך לדעת על השינויים הצפויים?
1. צמצום מט"שים קטנים. אחד השינויים הבולטים בעקבות פרסום תוכנית האב הוא סגירה וביטול של יותר מ-20 מט"שים מקומיים בשל הקושי לשמור על איכות תפקודית ותפעולית במט"שים קטנים, חוסר היציבות התהליכית והרגישות הגבוהה לאירועי קיצון. נוסף על כך, מתקנים קטנים מהווים מפגע או חסם פיתוח.
עד שנת 2030 יבוטלו המט"שים: תענך, מגן שאול, כפר תבור, תל עדשים, כפר מנדא, גניגר, כפר עציון, באקה-ג'ת, כפר סבא-הוד השרון, הרצליה, חצור-גן יבנה, חביבה, ברנר, הגושרים, שלומי, רמת ישי, זרזיר והקיני. בין השנים 2031 ל-2050 יבוטלו 5 מט"שים נוספים: תנובות, קולחי השרון, נשג"ב, יבנה ומעלה עירון, וכן צפוי המשך עבודה לצמצום ואיחוד מט"שים קטנים.
2. העדפת מט"שים גדולים. לצד הסגירה של המט"שים הקטנים, יורחבו כ-65 מט"שים על מנת להגדיל את הקיבולת ולעמוד בספיקות הצפויות כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה האזורי והארצי. מבחינה הנדסית, כלכלית וסטטוטורית, נקבע שנכון יותר לרכז את השפכים במרכזים גדולים ומשודרגים טכנולוגית, לטובת הגברת רמת הבקרה ואיכות הקולחים, ייעול התהליך, עמידות גבוהה יותר לתרחישי קיצון, הבטחת תפקוד המט"שים בעת חירום.
3. קביעת אמות מידה אחידות. צורך חשוב שעלה בתוכנית האב לביוב הוא קביעת אמות מידה לתכנון, תחזוקה ותפעול מט"שים, מאחר וכיום אין בישראל הנחיות אחידות שיבטיחו תכנון מספיק ונאות לתפעול נכון ולהפקת קולחים ובוצה באיכות הנדרשת באופן עקבי. הנחיות אלה ישמשו כלי עזר למתכננים ויסייעו לוועדת השיפוט לקבל החלטה הנוגעת לאישור תהליכים עתירי השקעה. המטרה היא לשפר את איכות הקולחים מעבר לתקנות הקיימות ולעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים, דוגמת דרישות להרחקת נגיפים, אי ניטור מתכות, ניטור מיקרו-מזהמים שאינם מנוטרים בקולחים בארץ, והבדלים בחלק מערכי הסף והפרמטרים הנדרשים לניטור. ישנן כמה מדינות בעולם שאף מיישמות טכנולוגיות מתקדמות יותר (טיפול רביעוני) לטיפול בשפכים, בעיקר למיהול ולצורכי שתייה בשימוש בלתי ישיר.
4. שיפור איכות קולחים. ניתוח כלכלי של שלוש חלופות לטיפול להרחקת נגיפים הראה כי הקמת מערכת MBR היא המשתלמת ביותר, לכן בעת הגשת תוכנית למט"ש חדש או להרחבה ולשדרוג של מט"ש קיים, הומלץ לבחון חלופות שלפחות אחת מהן תהיה בשיטת MBR. יצוין כי תקנות הקולחים מחייבות שימוש בטכנולוגיה מיטבית ככזאת המרחיקה שישה סדרי גודל של נגיפים.
5. טיפול בבוצה. כמות הבוצה הגולמית המתקבלת מתהליכי השיקוע והטיפול הביולוגי במט"שים צפויה לגדול פי 2.4 עד שנת 2030, ופי 3.7 עד שנת 2050, ובכך לעבור את הקיבולת של שלושת מתקני הקומפוסטציה הפתוחה הקיימים. לאחר בדיקת היתכנות סטטוטורית וכלכלית הומלץ להקים מתקנים מרכזיים לטיפול בבוצה ב-5 מט"שים: באר שבע, אשדוד, דרום שרון מזרחי, עכו ועפולה. יצוין שאלה אינם המט"שים היחידים מבחינת רשות המים ומשק הביוב להפוך למרכזי טיפול בבוצה, והיא מעודדת יוזמות להקמת מרכזים נוספים.
6. הרחבת שימושי הבוצה. מעבר לפוטנציאל צריכת הבוצה המטופלת המשמשת ברובה כדשן בחקלאות, הומלץ בתוכנית האב לקדם וליישם פתרונות קצה נוספים לטיפול ושימוש בבוצה, דוגמת מתקני שריפת בוצה ותהליכים תרמיים להפקת אנרגיה. לשם כך דרושה התאמת רגולציה ועידוד יזמים להקים מתקנים.
7. אומדן ההשקעות עד לשנת 2040. סכום ההשקעות הצפויות למימוש ופיתוח התוכנית של משק הביוב הוא כ-15 מיליארד ₪ עד שנת 2040, ובכלל זה הקמה ושדרוג של תשתיות ביוב, מט"שים וקווים (לא כולל תשתיות קולחים ועלויות פירוק מט"שים מבוטלים), לפי חלוקה של 13 מיליארד ₪ להשקעה במט"שים ו-2.04 מיליארד ₪ נוספים במערכות הולכה.
עם פרסום תוכנית האב למשק המים והביוב, ישראל עושה צעד נוסף לטיפול יסודי בשפכים ולניהול משאב יקר באזור דל מים בדרך ליישור קו עם סטנדרטי איכות הנהוגים במדינות המפותחות. ענף המט"שים עובר אסדרה הכרחית על מנת לשמור על סביבה נקייה וחברה בריאה בעולם מתקדם טכנולוגית, מה שפותח חלון הזדמנויות ליזמים בהקמה, בשדרוג ובתפעול מט"שים. היכרות עם השינויים בענף ועם התקינה החדשה תאפשר לכם תכנון נכון, התמודדות עם אתגרים ומיקסום היכולות של המט"ש כדי להנהיג יעילות תפעולית, איכות קולחים טובה יותר ואופטימיזציה כלכלית.