הידרולוגיה ונגר עילי
שיקום נחל תנינים: מתיעול מסורתי לפתרונות מבוססי טבע
יונתן שביט | מנהל תחום הידרולוגיה
10 באוגוסט 2025
יונתן שביט | מנהל תחום הידרולוגיה
10 באוגוסט 2025בקעת הנדיב המשתרעת בין זכרון יעקב לבנימינה נחצית על ידי נחל תנינים, אחד מנחלי החוף האחרונים בישראל בו זורמים מים באיכות גבוהה כל השנה, המקיים בית גידול אקווטי עשיר ומגוון. במשך שנים רבות משמש האזור כמרחב חקלאי פורה ובקעת הנדיב אכן נדיבה לתושבי הסביבה. בעשורים האחרונים, עם העלייה בעוצמות הגשמים והתרחבות הבינוי בזכרון יעקב , החלה בנימינה לסבול מהצפות מסכנות חיים אשר אותתו על הצורך בשינוי. בשנת 2020 נספה תושב בנימינה בעת הצפה ונזק כבד נגרם לרחובות הצפוניים של המושבה. המערכת הנחלית הקיימת והמתוכננת, שהתמקדה בתיעול מים מהיר ולא בתכנון כוללני, לא סיפקה את האפשרות להוליך את כל המים מחוץ לאזורי הסכנה ועל כן היה צורך בחשיבה חדשה, כזו שמחד תגן על חיי אדם ומאידך תכבד ותשמר את סביבת הנחל כבית גידול טבעי.
בין השנים 2015 ל-2024 תוכנן ואושר על ידי גופי התכנון מפעל ניקוז נחל תנינים אשר שם דגש על מניעת הצפות בבנימינה. בשלב התכנון המפורט והביצוע החליטה רשות ניקוז ונחלים כרמל יחד עם DHVmed לממש את מפעל הניקוז תוך שימת דגש על מניעת הצפות ובד בבד לשמר ואת הגידול הייחודי בנחל. הקווים המנחים שנקבעו דרשו שמירה על גוף המים הקייצי, מניעת הקשחת מצע הנחל ככל הניתן (שימוש בחומרים קשיחים כמו בטון, סלעים או ברזל לבניית התעלה), שיקום ואישוש צמחיית הנחלים והערכת האקולוגית הרגישה. מדובר בשינוי תפיסתי עמוק, מעבר מגישת "הנדסת ניקוז" לגישת ניהול אגני המקדמת תפיסה אקו-הידרולוגית, הרואה את הנחל כישות אקולוגית ולא רק כתעלה להולכת מים .לא עוד טיפול נקודתי, אלא הסתכלות מערכתית על הנחל, האגן, הסביבה והקהילה הסובבת אותו.
מתוך ההבנה כי הפתרון לא נעוץ רק במפעל הניקוז הנקודתי בערוץ הנחל. צוות ההידרולוגים של חברת DHVmed מקדם עבור רשות ניקוז ונחלים כרמל תפיסה אגנית רחבה, אשר משהה את הנגר במעלה האגן, טרם הגעתו אל המרחב הבנוי או תוך הפנייתו לכיוון מאגרי העשרת מי תהום. שלל פעולות אלו ביובליו הראשיים של נחל תנינים ובמרחב האגן, יביאו להפחתת עוצמת הספיקה מסכנת החיים במרחב הבנוי ובמקביל יעשירו את בית הגידול האקווטי ואת מי התהום.
הפעולות שהביאו לתכנון ושיקום:
שיקום נחל תנינים דרש מתן פתרון מורכב, כזה שלא מסתפק במניעת הצפות בלבד, אלא מבקש לעצב מחדש נחל חי, נגיש לציבור, בעל ערכים אקולוגיים ובעל יכולת תפקוד טבעית לאורך זמן. מתוך הבנה שהנחל אינו תעלה, גובשה גישה משולבת ששואבת כלים הן מהעולם ההנדסי והן מהתחום האקולוגי.
מתעלה לנחל חי- מרכיבי השיקום:
כל מרכיבי התכנון הותאמו לצרכים שנקבעו ע"י הוועדה המחוזית, תוך התחשבות ככל הניתן בצרכי התושבים והחקלאים: מניעת הצפות במרחב המושבה, שמירה על מצע הנחל והגנה על גוף המים הקייצי, הגדלת המורכבות המבנית ערוץ הנחל והגדות. הצוות המקצועי שכלל הידרולוגים מתכננים ומהנדסים מחברת DHVmed וכן אקולוגים, ואדריכלי נוף מהמעלה הראשונה נדרש לפעול בזהירות ולשמר את הנותר מהמערכת הטבעית תוך הקלה על בעיות הניקוז. גישה זו השואפת "להנדס פחות" ולטפח יותר את הקיים עומדת בלב תפיסת התכנון ההידרולוגי של DHVmed אשר מובילה את הפרויקט. מדובר בתפיסה המבקשת בנוסף למתן מענה לבעיית ההצפות, להניח תשתית לשיקום מערכתי, חי ומתחדש לאורך זמן. זהו תכנון בר-קיימא, המשלב הנדסה, אקולוגיה וקהילה, מתוך הבנה שהנחל הוא מערכת חיה שיש לעבוד איתה. גישה זו ממחישה את המהפכה השקטה בתחום שיקום הנחלים: מעבר מהתמודדות נקודתית ושליטה במים, לעבודה עם המים והמערכת האקולוגית שסביבם. כלומר, לא מדובר בפתרון טכני בלבד, אלא בגישה כוללת שמאזנת בין הגנה, שיקום והנגשה של מרחב הנחל לציבור.
שיקום נחל תנינים הוא לא רק מענה להצפות ולא רק הצלחה אקולוגית הוא עדות לתפיסה חדשה בתכנון הסביבתי: גישה המשלבת בין פתרונות הנדסיים, תהליכים טבעיים וצרכים קהילתיים. הניסיון שהצטבר בפרויקט הזה מדגיש את כוחה של חשיבה רבת משתנים, כזו שרואה בנחל תשתית חיה המתקיימת מהאגן במעלה שמזין אותה, לא רק מובל מים. מה שמתרחש בשטח מדגים כיצד פתרונות מבוססי-טבע (Nature-Based Solutions) יכולים לפעול גם באזורים מיושבים, חקלאיים ורגישים גם יחד. שיקום נחל תנינים לא רק בולם את ההצפות הוא יוצר בית גידול תוסס, חוויית טבע נגישה ומזמינה למבקרים ומערכת עמידה המתחדשת לאורך זמן.
מתוך התהליך עולות שאלות קריטיות שמומלץ שבעלי התפקידים ישאלו כאשר תכנון נחל נמצא באחריותם:
מתכננים ומהנדסים
-האם הנחל נתפס כמפגע שיש לצמצם או לחסל – או כמערכת אקולוגית שיש לעצב ואפילו לפתח?
-האם נבחנו פתרונות מבוססי טבע לפני בחירת מענה הנדסי קשיח?
רשויות מקומיות ומוסדות תכנון
-האם הנחל משולב בתפיסת המרחב כמרחב ציבורי פעיל, ולא כשוליים מוסתרים?
-כיצד ניתן לאזן בין בטיחות, חוסן אקלימי וטבע עירוני?
תושבים וקהילות מקומיות
-כיצד הנחל יכול להפוך לנכס קהילתי?
-האם יש נגישות, שייכות ואחריות משותפת על מרחב הנחל?
הצגת שאלות אלו בהשראת תהליך השיקום של הנחל יכולה לשמש גם ככלי עבודה חיוני לבעלי התפקידים. לפני קבלת החלטות הרות גורל יכולים בעלי התפקידים לבחון את מכלול השיקולים ולבחון האם באמת כל פתרון שהוצע הוא הראוי והמדויק ביותר בראייה לטווח ארוך, ומתוך התייחסות למכלול השיקולים והצרכים. 'מבחן השאלות' יכול לקבוע האם הנחל יצליח להשתקם לטובת הסביבה והדורות הבאים.
מעבר לשאלות, נדרשת גם פעולה רחבה יותר. מדיניות שתתמוך בגישה הזו ולא תעמוד לה למכשול. בין ההמלצות שעולות מתוך ניסיון השיקום:
-שילוב אקולוגים ומהנדסים כבר בשלבים המוקדמים של תכנון נחל.
-עדיפות רגולטורית לפתרונות מבוססי טבע – לא כהמלצה, אלא כברירת המחדל.
-הגנה על קרקעות חדירות ומניעת הקשחה מיותרת בשטחים פתוחים.
-עידוד שיתוף הציבור כחלק בלתי נפרד מהתכנון.
שיקום נחל תנינים ממחיש מה אפשרי כשעובדים עם המערכת – לא נגדה, ומספר סיפור של נחל חי המהווה גם תשתית עירונית וקהילתית חיונית אשר מסוגלת לשאת תפקודים מגוונים, לעודד את הקשר בין אדם לסביבה ולהציע תקווה לתכנון בר-קיימא בישראל.
שיקום נחל תנינים הוא לא רק סיפור הצלחה של מניעת הצפות או שמירה על טבע, זהו מקרה מבחן לשינוי פרדיגמה בתכנון: מעבר מתיעול לניהול מבוסס-טבע, ממענה נקודתי לתכנון מערכתי. הצלחת הפרויקט לא הייתה מתאפשרת ללא עבודת עומק של רשות ניקוז ונחלים כרמל ואנשי המקצוע שבחרה: מתכננים, אדריכלי נוף, אקולוגים, מהנדסים, הידרולוגים, אנשי שטח ומומחי שיקום. כל אחד מהם תרם מהידע והניסיון שלו, מחשיבה עיצובית מדויקת, דרך פתרונות טכניים מתוחכמים, ועד לתהליכי שיתוף ציבור ורגולציה. הגישה הייתה אינטגרטיבית, סבלנית, כזו שמכירה במורכבות ומצליחה לפשט אותה מבלי לפגוע במהות. הפרויקט מדגים כיצד שיקום נחל יכול להגן על יישוב, לא על חשבון הנחל, אלא בזכותו. התובנות שמתקבלות כאן מזמינות שינוי רחב יותר: עדכון מדיניות, שילוב מתודולוגיות חדשות, והרחבת ההכרה בתכנון מבוסס-טבע ככלי חיוני להתמודדות עם אתגרי סביבה, תשתית וקהילה.
נחל תנינים מוכיח: כשמאפשרים למערכת הטבעית ולמערכת המקצועית לעבוד יחד – מתקבל לא רק נחל חי, אלא מרחב שמעניק בחזרה.
