המודעות הצרכנית לקיימות וסביבה שווה הרבה כסף

חברות שיעברו לאריזות מוצרים "ירוקות" יוכלו להרוויח גם את אהדת הלקוחות וגם את צמצום הקנסות

לחודש הצרכנות ולהנחות בסיילים של נובמבר יש מחיר סביבתי כבד: הרים של אריזות ועלייה של כ- 25% בהיקף הפסולת לעומת חודשים אחרים בשנה. אבל בהקשר קמעונאי זו לא רק שורת סטטיסטיקה, אלא הזדמנות ששווה הרבה כסף.

דגש על קיימות הוא מגמה בולטת שרלוונטית במיוחד בקרב דור ה-Z והמילניאלז. מי שהיום בטווח גילאי 14-45 הם הצרכנים העיקריים של חגיגת הקניות בנובמבר, והם באים גם עם ארנק פתוח וגם עם ציפיות לאחריות סביבתית. מחקרים עדכניים מהעולם מספקים נתונים חד-משמעיים על כך שהמודעות הסביבתית של הצרכנים לא רק עלתה, אלא אפילו נהפכה לדרישת סף ממותגים.

הסתכלו בקנקן, לא במה שיש בתוכו
בדומה לצרכנים מעבר לים, גם הצרכן הישראלי מביע הערכה ונאמנות הולכות וגדלות למותגים שמגלים אחריות סביבתית. המודעות הציבורית לנושאי קיימות מתורגמת לדרישה שעולה מהשטח, כאשר המפגש המרכזי והזמין ביותר בין הלקוח לשלל הקניות הוא באריזת המוצר. מותג שישכיל להציע אריזות "ירוקות" ומתחשבות בסביבה – יזכה ליתרון תחרותי, לחיזוק התדמית ולחיבור טוב יותר עם הקהל.

בשנים האחרונות נעשים מהלכים רגולטוריים לצמצם את כמות האריזות, לייצר העדפה לחומרים בעלי יכולת מיחזור ולדאוג לאיסוף האריזות ולמיחזורן. באירופה, למשל, קיימת הנחיה לחוקי אחריות יצרן מורחבת אשר עוברת שינויים משמעותיים בימים אלו, במסגרתם נדרשים היצרנים לשנות אריזות, כך שלפחות 70% מהאריזה תהיה עשויה מחומר ממוחזר; שערכי המתכות וה- PFAS לא יחרגו מערכי הסף שנקבעו; ושהאריזה תהיה יותר דקה, קטנה ומתאימה למידות המוצר. בעשור הקרוב ייכנסו לתוקף שלבים נוספים בחקיקה, הרגולציה תתהדק והדרישות יוחמרו, כך שחברות ישראליות שמייצאות לאירופה ייאלצו להתאים עצמן לדרישות כדי לעמוד בחוקים החדשים.

גם מבחינת החברות הפועלות בארץ זו הזדמנות לשינוי בתפיסת האריזה ועיצובה מחדש, לצד שינוי הסטטיסטיקה וצמצום היקף האריזות שמסיימות את חייהן במטמנות. האפשרויות המרכזיות לשינוי האריזה נעות בין התייעלות בבחירת החומרים להפחתה:

1. מעבר לחומרים מתכלים או כאלה שאפשר למחזר אותם – החלפת השקיות ואריזות הפלסטיק בחומרים ידידותיים יותר לסביבה, כמו שקיות נייר ואריזות מבוססות קרטון שניתנים למיחזור.

2.אריזה מחומרים ממוחזרים – שימוש באריזות עשויות חומרים ממוחזרים, כך שלא רק שניתן למחזר אותן לאחר השימוש, אלא שהן עצמן עשויות חומר ממוחזר, תורם לכלכלה מעגלית.

3.הפחתת שקיות פלסטיק – במקום שימוש מסיבי בשקיות פלסטיק שעוטפות כל מוצר ומוצר בנפרד, עדיף לעטוף את המוצרים בנייר ולשים את כולם יחד בשקית אחת גדולה.

4.צמצום גודל האריזה – עיצוב מחדש של האריזות כך שיתאימו בדיוק לגודל המוצר יפחית את נפח הפסולת ואת השימוש בחומרי מילוי במשלוח, כמו פצפצים או שקיות מתנפחות. כאשר מדובר בייצור מסיבי, אפילו להקטנה של מילימטרים בודדים יש אפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. מהלך נוסף שניתן לבצע הוא צמצום האריזות הפנימיות: במקום אריזה בתוך אריזה, להשתמש באריזה אחת שמתאימה לאופי המוצר.

5.מוצרים עירומים – לאחרונה מתרחבת בעולם קטגוריית ה- "Naked Products", מוצרים שנמכרים ללא אריזה לחלוטין. זהו לא רק פתרון לבעיית הזיהום, אלא גם יתרון לצרכן, שמשלם רק על המוצר, ולא על עלויות האריזה שמתגלגלות אליו ומתווספות למחיר המוצר.

6.מודל אריזות רב-פעמיות (Refill) – מתן אפשרות ללקוחות להגיע לחנות עם מיכל קבוע ולמלא אותו מחדש. בדומה למוצרים העירומים, גם כאן נחסכות האריזות המזהמות והעלויות שלהן, אולם הפתרון אינו מתאים לכל מוצר או לקניות אונליין. דוגמאות למודל זה ניתן למצוא בעיקר בתעשיות חומרי הניקוי ומוצרי הקוסמטיקה, בהן חברות רבות מזהות את הפוטנציאל בשיווק אריזות מילוי, שמצמצמות את היקף הפגיעה הסביבתית.

להפחתת אריזות או מיחזורן יש השפעה חיובית דרמטית על הסביבה, אבל גם יתרונות שיווקיים ותדמיתיים. בעידן שבו האריזה היא השגרירה הראשונה של המותג בבית הלקוח, ואפילו כוכבת בפני עצמה בסרטוני אנבוקסינג והול קניות במדיה החברתית – הבחירות העיצוביות והסביבתיות הופכות לאמירה ערכית. מותגים שמבינים את זה ומאמצים פתרונות ירוקים, מייצרים חיבור אמיתי ובגובה העיניים עם הקהל שלהם, כזה שמחזיק מעמד הרבה אחרי שהחבילה נפתחת או שהסרטון מסתיים.

צמצום קנסות
לצד החיבור הרגשי עם הקהל, ישנו מנוע חזק לא פחות שדוחף את התעשייה לשינוי: הכיס של החברות. חוקי אחריות יצרן מטילים חובת תשלום על יצרנים ויבואנים בעבור עלויות הטיפול והמימון של האריזות, במטרה לצמצם פסולת ולעודד מיחזור. כדי להקטין את העלויות הללו, החברות נדרשות לאמץ אסטרטגיות שיפחיתו את חבות המס והקנסות. גם כאן האפשרויות הן בין הפחתה למיחזור: מעט אריזות הן מעט פסולת, ומי שייצר פחות – גם ישלם פחות.
בנוסף, גם שינוי חומרי האריזה יצמצם את התשלום שהחברות נדרשות לו, מכיוון שלא כל החומרים שווים. ככל שבוחרים חומרים קלים יותר למחזור, החברה משלמת פחות וגם תורמת לסביבה. מנגד, חברות המשתמשות בחומרים שהם יותר בעייתיים למיחזור, כמו שקיות פלסטיק שעשויות מערבוב של פולימרים, ישלמו יותר, מכיוון שהן מייצרות פסולת שאי אפשר למחזר אותה.

מהפכת הצרכנות הירוקה מוכיחה שקיימות היא כבר מזמן לא רק טרנד חולף, אלא מציאות עסקית. המעבר לאריזות ירוקות, מתחשבות וחסכוניות הוא מהלך win-win לשני הצדדים – גם לציפייה של הלקוח וגם לשורת הרווח של החברות. ככל שיותר מותגים יבינו ששמירה על כדור הארץ היא גם הדרך הטובה ביותר לשמור על הכיס, כולנו נרוויח: הצרכנים יקבלו מוצרים אחראיים יותר, החברות ישלמו פחות קנסות והסביבה תהיה נקייה יותר מהררי פסולת מיותרים.