לא משנה היכן אתם גרים, כנראה שלא רחוק מכם יש אתר בנייה. ישראל נמצאת בתנופת בנייה עצומה שמביאה איתה גם המון זיהום אוויר. לפעמים זה יכול להיות גם ממש צמוד לגן הילדים.
איך נדע שאנחנו והילדים שלנו לא נושמים אוויר מזוהם שפוגע בבריאות שלנו? איך העיריות יכולות להתמודד עם זיהום האוויר?

למלחמה יש השלכות רבות – פגיעה פיזית ונפשית באוכלוסייה, רכוש, כלכלה ועוד. ירי הרקטות על ישראל גורם למפגעים ושריפות, פגיעות בתשתיות כמו ביוב, דלק וגז או בבתי עסק עם חומרים רגישים עלול לגרום לזיהומים רעילים, שחשיפה אליהם יכולה לפגוע בבריאות בצורה משמעותית. כל זאת בנוסף לזיהום אוויר הקיים בשגרה.

איך אנחנו יכולים להשפיע על ניטור האוויר כרשויות מקומיות ואזרחים? מה רשות מקומית צריכה לעשות כדי לשמור על התושבים ממפגעי סביבה בזמן זה?

וובינר בנושא מפגעים סביבתיים במרחב העירוני, מאפייני הפיזור שלהם בעיר והחשיבות בניטור שלהם. בוובינר הוצגו כלים ופתרונות אפשריים העומדים לרשות השלטון המקומי וליחידות הסביבתיות בהתמודדות היומיומית עם המפגעים הסביבתיים.

בהשתתפות:
ורדינה היבנר, מנהלת תחום אוויר DHVMED
הדס יופה, מנהלת פיתוח עסקי SafeAir
ארנון מצר, סגן מנהל אגף איכות הסביבה, עמק יזרעאל

אסטרטגיית אפס פסולת פופולארית בערים וארגונים ברחבי העולם, גם בישראל המודעות וההטמעה במגמת עלייה אך יש לנו עוד לאן להתקדם.
צפו בוובינר בנושא מדיניות אפס פסולת בעולם ובישראל, איך ניתן ליישם אותה בשלטון המקומי.

בוובינר השלישי בסדרת הוובינרים בנושא פסולת החלטנו להתמקד בפסולת אורגנית, ע"פ הנתונים לשנת 2021 80% מהפסולת המעורבת בישראל מוטמנת בקרקע מתוכה למעלה מ-40% היא פסולת אורגנית שגורמת למגוון בעיות סביבתיות.

וובינר בנושא אתגרים ופתרונות לטיפול וניהול אפקטיבי של פסולת בנייה.דיברנו על במענקים ומכרזים להקמה ושדרוג של אתרי טיפול בפסולת בנייה ובשימושים החוזרים הפוטנציאליים של אותה פסולת.

 

תאריך פרסום: 31.7.2023
פורסם בדה-מרקר

לכתבה המלאה >>

מזג האוויר הקייצי מביא איתו שריפות, זיהום אוויר וריחות קשים.
תחנות מערך הניטור הארצי מנטרות את האוויר בפריסה רחבה, בערים מרכזיות ובאזורי תעשייה משמעותיים. הפריסה הקיימת משאירה אזורים רבים שאינם מנוטרים. מערכת Safe-Air לניטור אוויר הוכחה כיעילה במדידת פרמטרים של זיהום באופן רציף והיא מאפשרת לרשויות לנטר ולפעול באופן מיידי לעצירת המפגעים.

כשהטמפרטורות עולות אנחנו פוגשים יותר ויותר מפגעי שריפות, בין אם כאלו שבוצעו ביד מכוונת ובין אם בשוגג. נתוני הרשות הארצית לכבאות והצלה מלמדים שבשנת 2022 נרשמו כ-31,500 שריפות צמחייה ברחבי הארץ, לצד 9,145 שריפות פסולת – לרוב ביישובים לא חוקיים, או מעבר לתחומי הקו הירוק. כל אלו משפיעים באופן ישיר על איכות האוויר שנושמים תושבים המתגוררים בקרבה למוקדי השריפות.

מה שתחנות הניטור הארציות לא מספרות…
ברחבי הארץ אמנם מוצבות תחנות המערך הארצי לניטור אוויר, אך אלו מספקות מידע חלקי בלבד. פיזור התחנות בערים לא נמצא בתאימות עם גודל העיר, כך למשל, בראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, קיימת רק תחנת ניטור אחת לעומת ירושלים בה קיימות 10 תחנות. המשמעות היא שהמדידות מספקות תמונת מצב חלקית שאינה משקפת את המציאות בשטח.
בנוסף, תחנות אלו מנטרות פליטה ממקורות מוכרים כמו תחבורה, חשמל או אזורי תעשיה ואינן מתחשבות בכלל המזהמים ובמדדי פליטה משתנים.

מערכת Safe Air מנטרת את האוויר באופן רציף
את מערכת Safe-Air פיתחנו לטובת ניטור של מזהמים גזיים וחלקיקים, רוח, ריחות, טמפרטורה, לחות גשם ורעש. המערכת מנטרת באופן רציף ומציגה נתונים וניתוח שלהם בזמן אמת. הניטור הרציף מאפשר לזהות מפגעים נקודתיים כמו ריח חריף או רעש לא סביר, לגבש פתרונות מהירים ומדויקים ולנהל את האירועים על בסיס מידע נגיש אונליין.
בנוסף, המערכת פשוטה לתפעול, קומפקטית וניידת – כך שניתן להעביר אותה בין נקודות שונות בקלות וללא צורך בתשתית מיוחדת. אם תושבים מתלוננים על מפגע מסוים, אפשר פשוט להניח את המערכת ולבדוק בזמן אמת.

בדקנו את המערכת בשטח, ומה גילינו?
אמרנו שריפות? מדידות שביצענו בערב ל"ג בעומר 2022 באמצעות מערכת Safe Air לימדו כי באזורי מגורים הסמוכים לשטחי המדורות, ריכוז המזהמים הרלוונטיים באוויר היה פי 5 יותר גבוה מאזורים אחרים באותה עיר.
אמנם רשויות רבות פועלות בשנים האחרונות לצמצום אירועי הדלקת מדורות בשטחן, אך עדיין, גם מהנתונים של תחנות הניטור הארציות עולה כי ישנה עליה חדה בזיהום האוויר סביב החג.

ראשי ראשויות – הכוח בידיים שלכם!
האוויר שאנחנו נושמים אמנם שקוף, אבל תוצאות של זיהום ומפגעים בסופו של דבר אינן שקופות. מערכת Safe Air מסייעת לכם לפעול ביעילות כדי לשמור על אוויר נקי ואיכותי ולטפל במפגעי רעש וריח.
המערכת השלימה לאחרונה בהצלחה פיילוט באיגוד ערים גליל מערבי, שם שתי מערכות עברו כיול בהתאמה לתחנות מערך הניטור הארצי. תוצאות הפיילוט מלמדות באופן חד משמעי כי הנתונים אכן תואמים ומספקים תמונה מלאה של מגוון מזהמים הנמצאים באוויר.

בפיילוט נוסף שבוצע לאחרונה בעיר מרכזית בישראל, נמדדו עוצמות רעש בסביבת מגורים הסמוכה לעסק שלטענת התושבים, הרעיש מעל למותר. המדידות הראו כי הרעש אכן חרג מגבולות המותר וניתן היה להציג השוואה בין זמני פעילות העסק לעומת זמנים בהם העסק לא פעל ולהראות את תרומתו. כשהמידע ביד – ניתן היה לטפל בתלונות התושבים.

מערכת SafeAir פותחה על מנת לאפשר לרשויות לדעת מה קורה בשטחן בכל הקשור לאיכות האוויר, וכך לנהל טוב יותר את הטיפול במפגעים.

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה להערות הציבור את עדכון הנוהל לאיתור וטיפול בדליפות של חומרים אורגניים נדיפים מרכיבי ציוד בתעשייה (נוהל LDAR, Leak Detection and Repair), טרם פרסומו הסופי. יישום הנוהל יסייע להפחתת פליטות של מזהמי אוויר אורגניים מהפעילות התעשייתית בישראל.

עדכון הנוהל בוצע על ידי צוות עבודה מקצועי שכלל את נציגי אגף איכות אוויר ומחוזות המשרד להגנת הסביבה וצוות הייעוץ שלנו.
כחלק מעבודה זו, הצוות שלנו ביצע סקירת ספרות בינלאומית מקיפה וסייע בעדכון הנוהל הקיים בהתאם להתקדמות הרגולציה בעולם ובהתבסס על הניסיון הנצבר לאורך השנים בבדיקת דוחות LDAR ופיקוח על מפעלים המבצעים את התכנית. בנוסף, ביצענו תהליך RIA (Regulatory Impact Assessment), במהלכו נבחנו חלופות שונות לעדכון הרגולציה ונבדקו השפעות עדכון הנוהל על התעשייה ובעלי העניין.

 

>

> 

רשויות מקומיות, אזוריות ואשכולות רשויות שימו לב: השנה הקרובה יכולה להיות שווה לכם הרבה כסף באמצעות מימון ממשלתי וחיסכון בהוצאות. כך תנצלו את ההזדמנויות שמחכות לכם מעבר לפינה.

אירועי האקלים הקיצוניים ששוטפים – תרתי משמע – את כדור הארץ, אולי נדחקו קצת מהכותרות בעקבות תחזיות המיתון, המלחמה באוקראינה והמחסור באנרגיה, אבל הם מכים בכל פינה בגלובוס, כולל בישראל. טמפרטורות קיצוניות, שרפות והצפות הן כבר לא תופעות חד פעמיות שמתרחשות אחת לכמה שנים, אלא הופכות לקשות יותר, מזיקות יותר ותכופות יותר. הרשויות נדרשות להיערך להשלכות של משבר האקלים כבר היום ולהיות מוכנות להשפעותיו בהיבטים שונים של תכנון, תשתיות ותקציב.

ואם לא די בכך, גם משבר האנרגיה נמצא בימים אלה בכותרות ובמרכז סדר היום ברחבי העולם. באירופה מצמצמים פעילות ייצור, בסין אומצה מדיניות הקצבה של אספקת חשמל, בארצות הברית אישרו לשוב ולהפיק נפט בוונצואלה לאחר עצירת הקידוחים ומספר מדינות באירופה ואסיה כבר הודיעו על הידוק החגורה בכל הקשור לאנרגיה. גם בישראל עלו מחירי החשמל באופן משמעותי בעקבות הזינוק במחירי הפחם ובכל סוגי הדלקים.

בימים אלה של נסיקה במחירי האנרגיה וצפי לחורף קשה, עומדות בפני הרשויות 5 הזדמנויות להפוך דווקא את שנת 2023 לזו שתביא את הבשורה ותיתן דחיפה משמעותית להיערכות לשינויי האקלים:

קול קורא להיערכות לשינויי אקלים. שנת 2022 מסתיימת עם שני קולות קוראים של המשרד להגנת הסביבה להכנת תוכניות עירוניות במסגרת ההערכות לשינויי אקלים. בשנה הבאה צפויים להתפרסם קולות קוראים נוספים, ועכשיו הזמן להיערך להגשה לקבלת תקציב לכתיבת תוכניות עבודה, שבעתיד אף יממנו את היישום שלהן.
1. קול קורא לתמיכה בהכנת תוכנית היערכות לשינויי אקלים ברשויות מקומיות, עם שני מסלולים – האחד לחברה הכללית והשני עם תנאים מועדפים לחברה הערבית. היקף התקציב של כל אחד מהמסלולים הוא 6.2 מיליון ₪.
2. קול קורא להכנת תוכניות עירוניות להצללה ולקירור של המרחב העירוני. גם בקול הקורא הזה ישנם שני מסלולים: האחד הוא הכנת תוכנית הצללה עירונית באמצעות עצים עם תקציב בהיקף של עד 10 מיליון ₪; והשני הוא ביצוע פיילוט לפעולות הצללה אופרטיביות עם תקציב בהיקף של עד 15 מיליון ₪.

המאיץ 2. לאחר ההצלחה של תוכנית המאיץ בשנה שעברה, יממן משרד האנרגיה מחזור נוסף של רשויות. התוכנית מעניקה מעטפת נרחבת של תכנון וייעוץ מקצועי לרשויות הנבחרות להשתתף בה, ומקצה משאבים לטובת האצת ההתייעלות האנרגטית ברשויות. המאיץ, או בשמו המלא 'המאיץ לגיבוש תוכניות פעולה להיערכות לשינויי אקלים ואנרגיה מקיימת בשלטון המקומי', מסייע לרשויות לייצר אנרגיה נקייה, להתייעל בתחומי האנרגיה ולהסתגל באופן מרבי לאקלים המתחמם והמקצין. כך יכולות רשויות לעבור לייצור חשמל מאנרגיית השמש באמצעות התקנת פאנלים סולאריים על מבני ציבור ומשקי בית פרטיים, להקטין פליטות מזהמים, לייעל את האנרגיה בתשתיות העירוניות, להצליל רחובות, לפרוס נקודות טעינה לכלי רכב חשמליים ולבצע מהלכים נוספים שיובילו לחיסכון ולהתייעלות באנרגיה.

המסלול לצמצום תופעת אי החום העירוני וייצור אנרגיה מתחדשת. לפי הוראת מנכ"ל 4.41 במשרד הכלכלה והתעשייה, נפתח מסלול סיוע להשקעות בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה, יצירת הצללה בשטחים ציבוריים וצמצום תופעת אי החום העירוני. המסלול מיועד לחברות עירוניות ורשויות מקומיות המעוניינות לבצע פרויקט קירוי סולארי, ושיעור הסיוע יעמוד על כ־ 25% מההשקעה. הפרויקטים שיזכו לתקצוב הם הקמת מתקני קירוי סולארי בשטחים ציבוריים, שילוב מתקן אגירת אנרגיה במתקן קירוי סולארי וכן השקעות לביצוע הפרויקטים, הכוללות רכישת ציוד וטכנולוגיות הנדרשות לצורך ביצוע הפרויקט, דוגמת מערכות ניהול, ייצור ואגירת חשמל. עלויות ייעוץ ותכנון מקדים לפרויקט יוכרו בשיעור של עד 10%. על מנת להגיש בקשה למסלול ולקבל תמיכה ממשלתית יש לערוך סקר אנרגיה על הרשות. את הסקר כדאי לעשות כבר עכשיו, כך שכשתצא הוראת המנכ"ל הבאה – הסקר כבר יהיה מוכן וניתן יהיה להגיש בקשה במסגרת הזמן הנתונה.

מודל ג'לג'וליה. לצד הבשורות על עליות במחירי החשמל, בישראל יש רשות ראשונה שכבר לא משלמת חשבון חשמל: ג׳לג׳וליה. הרשות המקומית המונה כ-10,000 תושבים, הוציאה מכרז בשנה שעברה להתייעלות אנרגטית ולייצור אנרגיה מתחדשת במוסדות הציבוריים ובמרחב הציבורי במטרה להגיע לעצמאות אנרגטית. חצי שנה מאוחר יותר המועצה הפסיקה לשלם עבור חשמל. בשנת 2023 המודל של ג׳לג׳וליה צפוי להשתכפל, ורשויות נוספות יוציאו מכרז להעברת החשמל ליזמים. כך הן יקטינו עלויות, יבצעו פעולות התייעלות מהירות כדי לחסוך באנרגיה וייצרו אנרגיה על גגות מבני הציבור ברשות.

פתיחת מקטעי החשמל לתחרות. במסגרת הרפורמה במשק החשמל, משנת 2023 תחל תחרות על מקטע האספקה של החשמל. התחרות תאפשר לשחקנים משוק התקשורת, האנרגיה המתחדשת, התשתיות והבנייה להיכנס לשוק זה במטרה לבזר את משק האנרגיה למתקנים קטנים, ובכך להתקדם לחזון מיקרו־גריד – רשת חשמל קטנה שיודעת לייצר, לספק ולנהל את החשמל ברמת מתחם מגורים או שכונה. רישיון אספקת החשמל מתיר למבקשים לרכוש חשמל ממנהל המערכת או מיצרנים פרטיים – ולמכור אותו לצרכנים. רשויות מקומיות יוכלו לקבל רישיון באמצעות תאגיד כלכלי ששייך להן, ובכך למקסם את המערך הקיים של שירות, מידע וגישה לכלל התושבים, ואף לקיים סינרגיה עם שירותים נוספים שהן מספקות להם.

בעקבות השינויים הרגולטורים, ב־2023 נראה עוד רשויות מקומיות שנכנסות לעולם ייצור ואספקת אנרגיה לתושבים שלהן, תוך שהן מקדמות הקמה של מתקני ייצור בשטחן. התמיכה הממשלתית לצד קשת האפשרויות לייצור אנרגיה חלופית יסייעו להפוך רשויות נוספות לסיפור הצלחה אנרגטי.